שנאת זרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי, תאור\1, \1, {{קצרמר|\1|\2}} |
|||
שורה 12:
*'''תאוריית "השונות הגזעית, התרבותית והדתית" (פונקציונליזם)''': לפי תאוריית הפונקציונליזם, גזענות וקסנופוביה הם תוצר של ייחוד, והבדלים גזעיים, תרבותיים ודתיים בלתי ניתנים לגישור בין הזרים לילידים.{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}}
*'''תאוריית "פשע העבר"''': לפי תאוריית "פשע העבר" שנאה וקסנופוביה נוצרים כאשר אנשים מאמינים ש"קבוצת חוץ" מסוימת אחראית לפשעי עבר ועתידה לחזור על פשעים אלו שוב בעתיד.
*'''תאוריית "משבר הזהות" (פנומנולוגיה)''': לפי תאוריית הזהות, הקסנופוביה היא תוצר לוואי לכלי להרגעת הזהות הלאומית הקולקטיבית; לברית הסולידריות אליה המדינה והחברה נכנסים בעיתות משבר או בעיתות קונפליקטים חברתיים; בהם החברה חוזרת לזיהוי העצמי כ'אנחנו' וזיהוי האחר כ'זרים'. זאת בנוסף לחזרה להגדרות החברה, האומה והמיתוסים ההיסטוריים על מנת להרכיב, לחבר ולחזק את הברית החברתית. כמו גם מתוך הפחד הכללי מאובדן המעמד החברתי והזהות העצמית שהיו קיימים עד לאותה התקופה.
*'''תאוריית המאבק על הטובין הקולקטיביים''': לפי תאוריית זו, הקסנופוביה היא תוצר המאבק על הטובין הקולקטיביים; תוצר היריבות והתחרות בין הילידים לזרים.{{הערה|Bélanger, Sarah and Pinard, Maurice. 1991. Ethnic Movements and the Competition Model: Some Missing Links. American Sociological Review 56(4). Pp. 446-457.}}{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} כשמופיע זר כמתחרה לגיטימי למרחב המחיה ולמקומות העבודה, שיח הקסנופוביה משמש כאלמנט למאבק הפוליטי על הסחורות הקולקטיביות של המדינה: "למי מגיעה הזכות להיות מטופל ומיוצג על ידי המדינה והחברה, ולפי האינטרסים של מי על המדינה לפעול".{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} שכן במצבי קונפליקט מטרת כל קבוצה היא להבטיח את עתידה, על
*'''תפיסת יחסי הכוחות והשוויון''': בהמשך לתאוריית הבחירה הרציונלית, ישנם הטוענים כי הקסנופוביה אינה נובעת דווקא מהתחרות אלא מ"האם התחרות הוגנת או לא הוגנת, והאם יחסי התחרות הדדים או לא".{{הערה|Bélanger, Sarah and Pinard, Maurice. 1991. Ethnic Movements and the Competition Model: Some Missing Links. American Sociological Review 56(4). Pp. 446-457.}} אם יחסי התחרות והסחר אינם שווים, כשאחד מהצדדים נחות בהסכם או בסחר, הדבר יעורר קסנופוביה. שכן לרוב שאיפת המדינות אינה לנצל מדינה אחרת, אלא יותר לנסות ולהיות כמה שפחות מנוצלת בעצמה.{{הערה|Mearsheimer, John. 2001. The Tragedy of Great Power Politics. New York: Norton.}}
*'''תאוריית השיח''': לפי תאוריית השיח, כששיח השנאה מקבל לגיטימציה בשיח ובדיונים הרשמיים, הדבר משפיע על היחס כלפי מושא הקסנופוביה. שכן דרך השיח, השנאה נלמדת ונרכשת על
==ראו גם==
שורה 35:
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{קצרמר|סוציולוגיה|מדעי החברה}}
[[קטגוריה:סוציולוגיה]]
[[קטגוריה:סטריאוטיפים ודעות קדומות]]
|