שנאת זרים – הבדלי גרסאות

*'''תאוריית "פשע העבר"''': לפי תאוריית "פשע העבר" שנאה וקסנופוביה נוצרים כאשר אנשים מאמינים ש"קבוצת חוץ" מסוימת אחראית לפשעי עבר ועתידה לחזור על פשעים אלו שוב בעתיד. בתיאוריהבתאוריה זו רמת הביסוס ואמיתות הפשע, שבוצע כביכול על- ידי אותה "קבוצת חוץ", אינה משפיעה על רמת השנאה. לכן אין הדבר קשור לאמיתות או נכונות הפשע, אלא לרמת האמונה בנכונותה והתפיסה של הפשע בקרב האוכלוסייה.{{הערה|Edward L. Glaeser. 2002. The Political Economy of Hatred. NBER Working Paper No. 9171.}}

*'''תאוריית "משבר הזהות" (פנומנולוגיה)''': לפי תאוריית הזהות, הקסנופוביה היא תוצר לוואי לכלי להרגעת הזהות הלאומית הקולקטיבית; לברית הסולידריות אליה המדינה והחברה נכנסים בעיתות משבר או בעיתות קונפליקטים חברתיים; בהם החברה חוזרת לזיהוי העצמי כ'אנחנו' וזיהוי האחר כ'זרים'. זאת בנוסף לחזרה להגדרות החברה, האומה והמיתוסים ההיסטוריים על מנת להרכיב, לחבר ולחזק את הברית החברתית. כמו גם מתוך הפחד הכללי מאובדן המעמד החברתי והזהות העצמית שהיו קיימים עד לאותה התקופה. {{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}}

*'''תאוריית המאבק על הטובין הקולקטיביים''': לפי תאוריית זו, הקסנופוביה היא תוצר המאבק על הטובין הקולקטיביים; תוצר היריבות והתחרות בין הילידים לזרים.{{הערה|Bélanger, Sarah and Pinard, Maurice. 1991. Ethnic Movements and the Competition Model: Some Missing Links. American Sociological Review 56(4). Pp. 446-457.}}{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} כשמופיע זר כמתחרה לגיטימי למרחב המחיה ולמקומות העבודה, שיח הקסנופוביה משמש כאלמנט למאבק הפוליטי על הסחורות הקולקטיביות של המדינה: "למי מגיעה הזכות להיות מטופל ומיוצג על ידי המדינה והחברה, ולפי האינטרסים של מי על המדינה לפעול".{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} שכן במצבי קונפליקט מטרת כל קבוצה היא להבטיח את עתידה, על- ידי שמירה על הזכויות וזכויות היתר שלה כשהמדינה אמורה להגן עליהם. כאשר מי שלא שייך לקבוצה או לרוב הלאומי מופיע כאיום לאיחוד החברתי הרעוע. במצב זה התחרות על הטובין הקולקטיבים הופך למשחק סכום אפס, בו הניסיון והמטרה היא להבטיח את יסוד הסולידריות של הילידים נגד הזר הפולש לקהילה של האומה.{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} דבר זה יכול להתפרש, כמעבר למאבק על הטובין הממשיים, גם כסוג של מאבק על ריבונות מדינית של עם לעצמאותו, ובמקרה הבין-מדינתי; מאבק האזרחים על סדר עדיפויות הממשלה והחלטותיה; רצונם להיות מועדפים בהחלטות, ליהנות ממשאבי המדינה ולהיות חפים מהשפעות כפויות ולחצים חוץ-מדינתיים.

*'''תאוריית השיח''': לפי תאוריית השיח, כששיח השנאה מקבל לגיטימציה בשיח ובדיונים הרשמיים, הדבר משפיע על היחס כלפי מושא הקסנופוביה. שכן דרך השיח, השנאה נלמדת ונרכשת על- ידי החברה והקבוצות הדומיננטיות בה, שמאמצות את הקסנופוביה כנורמה חברתית.{{הערה|Hernández, Tanya Katerí. 2011. Hate Speech And The Language Of Racism In Latin America: A Lens For Reconsidering Global Hate Speech Restrictions And Legislation Models. Penn Law: Legal Scholarship Repository 32(3). Pp. 806- 841.}} הקסנופוביה היא תוצר שיח ההדרה, הפיחות וההעצמה העצמית של האליטות הפוליטיות, הכלכליות, המנהליות והתקשורתיות. אליטות אלו יוצרות את השיח, משרישות אותו לחברה וממסדות אותו במוסדות המדינה. זאת לשם שימוש בקסנופוביה כתירוץ למשבר הכללי בלגיטימיות השלטון הפוליטי והקשיים הכלכליים.{{הערה|Wimmer, Andreas. 1997. Explaining xenophobia and racism: A critical review of current research approaches. Ethnic and Racial Studies 20(1). Pp. 17-41.}} בהמשך לתאוריית "פשע העבר" שתואר לעיל השנאה כלפי מושא הקסנופוביה אינו נקבע לפי אמיתות המעשים אלא בעיקר לפי שיווי המשקל שמעניקים לו בשיח הפוליטי והתקשורתי. וזאת במטרה להשתיק ולהחליש את שיח הביקורת על הממשלה וכן את האופוזיציה ורמת ההקשבה לה.{{הערה|Edward L. Glaeser. 2002. The Political Economy of Hatred. NBER Working Paper No. 9171.}}

{{קצרמר|סוציולוגיה|מדעי החברה}}