נאו-אורתודוקסיה (יהדות) – הבדלי גרסאות

אחד ההבדלים המשמעותיים שבין הנאו-אורתודוקסיה לבין התגובות האורתודוקסיות האחרות נגעה לשאלת המטרה הבסיסית. בעוד האורתודוקסיה ביקשה שיניחו לה לנפשה, הנאו-אורתודוקסיה ביקשה ב[[דיעבד]], ובהמשך [[לכתחילה]], לנצל את המודרניות עבור קידום החיים היהודיים והדת היהודית. עבור הירש, לתרבות [[אירופה]] לא היה ערך מכשירי אלא ערך של מהות<ref>עיין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41573&st=&pgnum=40 אגרות צפון, אגרת ה']</ref>. הנאו-אורתודוקסיה שמה משקל רב במחשבה ובפרקטיקה שהיה בהם משום עמדה חיובית כלפי המודרנה, ושמה דגש על [[טקס]]ים, [[נימוסים]] ו[[אסתטיקה]] של [[בית כנסת|בית הכנסת]]. [[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]] מציין כי הנאו-אורתודוקסים "דקדקו לרוב עד מאוד בקיום דינים בתחום הריטואלי, כגון דיני ה[[כשרות]] ו[[צום|הצומות]]. החמרה זו בלטה על רקע ההקלות שנהגו בתחומים אחרים, שההלכה מחמירה בהם, כגון בעניין הפרדת המינים". ברויאר מטעים כי בכך השתקפה המגמה "לאזן ויתורים לדרישות העידן החדש בספירה החברתית על ידי הדגשת יתר של מנהגים בספירה הריטואלית". הדבקות המחמירה במסורת הייתה דווקא תוצאה של אופיו המודרני של הזרם הנאו-אורתודוקסי, ולא תוצר של שמרנותו ורצונו ביציבות.{{הערה|1=[[מרדכי ברויאר (היסטוריון)|מרדכי ברויאר]]. 1990. '''עדה ודיוקנה'''. מרכז זלמן שזר, ירושלים. עמ' 37}} בניגוד הופכי לאורתודוקסיה ההונגרית שביצרה את ה[[מנהג (יהדות)|מנהג]] הרווח, הדגישו הגרמנים את ההבדל בינו להלכה המפורשת. בהמשך לכך, הייתה הנאו-אורתודוקסיה נוקשה מאוד בתחום עיקרי האמונה; ויכוחיו הגדולים של הירש נסובו לא על שאלות הלכתיות, אלא על סוגיית האמונה המוחלטת ב[[תורה מן השמים]] והמחקר מדעי בכתבי הקודש, לו התנגד בכל תוקף. הוא הוקיע כל מי שראה כסוטה מאמות מידותיו, בעיקר בריב הגדול שניהל עם הרב [[זכריה פרנקל]]. המודרניות המובהקת שלו התבטאה גם בשלילת כל תפישה לא-דתית של היהדות: הוא כתב כי לא ניתן לתרגם "עם ישראל" ל-Volk ("עם") בגרמנית, ושהכמיהה לגאולה היא לא לחידוש הקיום כאומה אלא להשבת שלטון התורה. כך התנגד גם לנסיונותלניסיונות לכפות התנהלות דתית מסורתית במסגרת הקהילות המאוחדות, אלא הטיף לפרישה ולהקמה של קהילות סגורות של אורתודוקסים. את האחרים ראה כבני דת אחרת.