עזבת צרטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת תגית ref בתבנית הערה |
|||
שורה 20:
לפי המתואר ב[[ספר שמואל|ספר שמואל א']]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ד}}}}, יצאו [[שבטי ישראל|בני ישראל]] למלחמה ב[[פלשתים]], כשהם חונים במקום המכונה "האבן העזר" ואילו הפלשתים חונים ב[[תל אפק (אנטיפטריס)|אפק]]. מן הטקסט המקראי לא ברור אם הייתה זו מלחמת מגן נגד תוקפנות פלשתית או להפך, אך ככל הנראה הייתה ההתנגשות תוצר של ניסיונם של יושבי [[הר אפרים]] להתנער מן הדומיננטיות הפלשתית.
ב[[קרב]] הראשון הובסו בני ישראל ואיבדו כארבעת אלפים איש. כדי לתקן את תוצאות הקרב הם נשאו עמם לקרב השני את ארון הברית ממקום שבתו ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]], שם שכן ה[[משכן]]. רוחם של הפלשתים נפלה, אך הם התעודדו בקריאה "התחזקו והיו לאנשׁים פלשׁתים פן תעבדו לעברים כאשׁר עבדו לכם והייתם לאנשׁים ונלחמתם," יצאו והביסו את בני ישראל פעם נוספת והפעם הפילו מישראל "שלושים אלף רגלי" ואף לקחו את ארון הברית בשבי. הידיעה על האסון ועל מות בניו, חפני ופנחס, הביאה למותו של [[עלי הכהן]]. [[שמואל הנביא]] מוזכר בתחילת הסיפור, אך לא במהלכו, דבר המצביע על כך שהקרב נערך לפני הפיכתו של שמואל למנהיג. ככל הנראה הוליד הקרב את חורבנה של שילה והמשכן ששכן בה. חורבן המקום בו משערים ששכנה [[שילה]] (חרבת סֵילוּן ב[[ההר המרכזי|הר המרכזי]]) מתוארך לאמצע [[המאה ה-11 לפנה"ס]], ומקובל לייחס את חורבנו לפלשתים.
הקרב באבן העזר נחשב לנקודת מפנה במאבק בין ישראל לפלשתים ומסמן ככל הנראה את ראשיתה של תקופה בה הצליחו הפלשתים לחדור מזרחה, אל עומק נחלת אפרים ובנימין ולהגביר את שליטתם בישראל. מקום בשם "אבן העזר" מוזכר פעם נוספת בפרק ז' בספר שמואל א', כאבן זיכרון לניצחון של בני ישראל על הפלשתים במועד מאוחר יותר, אך ככל הנראה אין קשר בין שני המקומות.
| |||