הקיסרית יין ליחווה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:קיסריות באמצעות HotCat
מ בוט החלפות: שנייה\1, \1הכ\2\3, אשתו, \1תוארי, אזור
שורה 1:
'''יִין לִיחְווָה''' ב[[כתב סיני|סינית]] מסורתית: 陰麗華; ב[[סינית מפושטת]]: 阴丽华; ב[[פין-יין]]: Yīn Lìhuà, 5-64 לספירה), או בשמה הרשמי "הקיסרית גוָאנְגְלְיֵה"<ref>光烈皇后</ref>, הייתה קיסרית בתקופת [[שושלת האן המזרחית]]. היא הייתה הקיסרית השניההשנייה של לְיוֹ שְׂיוֹ' [[גואנג וו-די|הקיסר גוָאנְגְווּ מהָאן]], על אף שהייתה אשתו הראשונה וקדמה בכך לקיסרית הראשונה [[הקיסרית גוו שנגטונג|גְווֹ שֶׁנְגְטונְג]]. יִין הייתה ידועה ביופיה ובצניעותה. שמה הרשמי, שניתן לאחר מותה, היה הראשון במסורת של כינוי קיסריות בשני בסימנים - האחד מציין את שמו הרשמי של בעלה והשני המתאר את הקיסרית עצמה. זאת בניגוד לנוהג הקודם בהאן המערבית, בו כונתה הקיסרית בשמו הרשמי של בעלה בלבד.
 
==רקע משפחתי ונישואיה ללְיוֹ שְׂיוֹ'==
יִין לִיחְווָה נולדה וגדלה באיזורבאזור נָאן-יָאנְג, אותו אזור ממנו צמח בעלה לימים. בצעירותם הוא התאהב ביופיה, ועל פי [[ספר האן המאוחרת]], בביקורו בבירה [[צ'אנגאן]], לאחר שהתרשם מקצין ההגנה של העיר<ref>執金吾</ref>, אמר "אם היה עלי להיות פקיד, הייתי רוצה להיות קצין ההגנה של העיר, אם היה עלי להתחתן, הייתי רוצה להתחתן עם יִין לִיחְווָה".
 
אביה של יִין מת כאשר הייתה בת 6, ושמו אינו מתועד. אמה הגיעה ממשפחת דֶנְג<ref>鄧</ref>. היו לה לפחות ארבעה אחים: יִין שִׂינְג<ref>陰興</ref> ויִין שִׂין<ref>陰訢</ref> מאותה אם, יִין שְׁה<ref>陰識</ref> מאישתומאשתו הקודמת של אביה, ויִין גְ'יוֹ<ref>陰就</ref> שאין מידע מהימן לגבי אמו. על פי [[ספר האן המאוחרת]], משפחת יִין היו צאצאים של [[גוואן ג'ונג|גְווָאן ג'ונְג]], ראש הממשלה הנודע של מדינת צִ'י בתקופת [[המדינות הלוחמות]].
 
בשנת 23, בעת שלְיוֹ שְׂיוֹ' עוד היה פקיד בממשלת האן המשוקמת של [[הקיסר גנגשה מהאן|הקיסר גֶנְגְשְׁה]], הוא נישא ליִין לִיחְווָה. מאוחר יותר, כאשר הוא הודח על ידי הקיסר גנגשה והועבר לסביבות הנהר הצהוב, היא שבה לביתה.
שורה 15:
בשנת 28 ילדה הרעיה יִין את בנה הבכור, [[הקיסר מינג מהאן|לְיוֹ יָאנְג]]<ref>劉陽</ref>.
 
בשנת 33 נרצחו אמה של יִין ואחיה, לְיוֹ שִׂין בידי שודדים. הקיסר גוָאנְגְווּ התאבל עליהם רבות, והציע לאחים הנותרים יִין גְ'יוֹ ויִין שִׂינְג תאריתוארי מרקיז. יִין שִׂינְג דגל בצניעות וסירב להצעה, ואף יעץ לרעיה יִין להיות גם היא צנועה תמיד ולא לבקש כיבודים לקרוביה, והיא שעתה לעצתו.
 
בהיותה רעיה קיסרית, על אף שלא הייתה עצמה קיסרית, המשיך הקיסר גוָאנְגְווּ לתת ליִין יחס מועדף, בתור אהבתו הראשונה. ובדומה לקיסרית גְווֹ, אף היא ילדה לו חמישה בנים.
שורה 31:
נראה שהקיסרית האם יִין הפעילה מידת מה של השפעה על בנה הקיסר, אך הייתה זו השפעה מעטה ביחס לכל קיסרית-אם שקדמה לה.
 
בשנת 59 היכההכה אסון במשפחתה של הקיסרית האם יִין: יִין פֶנְג<ref>陰豐</ref>מרקיז שִׂין-יָאנְג, הבן של אחיה יִין גְ'יוֹ, נישא לבתו של הקיסר גוָאנְגְווּ הנסיכה לִייִי (לא ברור אם היא הייתה גם בתה של הקיסרית האם יִין עצמה). הנסיכה לִייִי הייתה יהירה וקנאית, ובהתקף זעם הרג אותה יִין פֶנְג והוצא בעצמו להורג. בעקבות המקרה התאבדו גם יִין גְ'יוֹ, אחיה של הקיסרית האם, ואשתו. עם זאת, לאחר מותו זכה האח להערכה רבה, ואף לתשבחות בצו מטעם [[הקיסרית מה|הקיסרית מָה]], כלתה של הקיסרית האם יִין.
 
בשנת 60 הכריז הקיסר מינג על הרעיה מָה, בתו של המצביא [[מה יו'אן|מָה יְוֵּ'אן]], קיסרית, וזאת בתמיכת הקיסרית האם יִין. חיבתה של הקיסרית האם לקיסרית מָה מיוחסת לצניעותה ולהיותה לא קנאית, תכונות שייתכן ששיקפו לקיסרית האם את ההליכות שהיא עצמה אימצה כקיסרית.