סעדיה תלמיד הגר"א – הבדלי גרסאות

שנת לידתו אינה ידועה, וכן השנה בה התחיל ללמוד אצל הגר"א, אולם כבר בשנת תקמ"ח (1788) הוא מתואר בתור איש ביתו של "הגאון החסיד דק"ק ווילנא".{{הערה|{{HebrewBooksPage|שאול בן משה מקידן|לחם שערים|47284|הוראדנא, תקמ"ח|29}}; לגבי שאר טענותיו, ראו עמ' תשע"ה, הע' 6 במאמרו של קמנצקי}} למד עם רבו הגר"א את קובץ החיבורים "[[מסכתות קטנות]]", והוא כותבן של "הגהות הגר"א" למסכתות אלו{{הערה|על עבודתו זו זכה לשבחים מפי רבי [[מנחם מנדל משקלוב]], הקדמה למסכת אבות עם פירוש הגר"א, שקלוב תקס"ד. אך מאידך גם לביקורת, ראו: רבי אליהו מדעליאטיץ, הקדמת המחבר לספר '''שני אליהו''', וילנה והורדנה תקצ"ג: {{ציטוטון|הרב הצדיק ר"ס ז"ל היה תלמיד חכם גדול ומפורסם... בכל זאת יוכל להיות שמרוב טרדתו ביראת ה' ורובי תורתו והרבה ענינים העמוסים עליו כל הימים, אולי לא היה לו מועד פנוי וזמן מרווח להכניס את עצמו בעובי הקורה לדייק כל דבר ודבר בזו המסכתא.}}.}}. מלבד לימודיו בהלכה ובתלמוד, למד עם הגר"א גם [[קבלה]]{{הערה|'''הצדיק רי"ז מסלאנט ורבותיו''', ירושלים תרפ"ז, עמ' קיד.}}. היה מראשי ה"קלויז" בווילנא שלאחר פטירת הגר"א נודע כ"קלויז הגר"א".

 

 

עמד בראש הגל השני של תלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת הקיץ של שנת [[תקס"ט]] ([[1809]]), והתיישב תחילה ב[[צפת]]. בצפת רשם את הנהגותיו והליכותיו של רבו הגר"א, רשימותיו נשלחו בידי בנו ר' נתן נטע ל{{ו|וילנה}}, שם נוספו להן הערות והקדמה, ומהן נדפס הספר "[[מעשה רב]]". קבוצת תלמידי הגר"א נאלצה לעזוב את צפת ועלתה ל[[ירושלים]], בה נפטר רבי סעדיה ב[[שבת]], [[כ"ה באב]] [[תקע"ג]], [[21 באוגוסט]] [[1813]]. ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].