משה בצלאל לוריא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך לא יתום - יש הפניה מהערך 'סובלאק' ועוד
אין תקציר עריכה
שורה 21:
 
==ביוגרפיה==
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[סוכובוליה]], ליד [[ביאליסטוק]] לרב שרגא לוריא. בילדותו למד אצל אחיו הבכור רבי אריה ליב לוריא בעיר גנינדז, בצעירותו למד בעיר [[הורדנה|גרודנה]] ובה נודע על שם עיירת מולדתו בתואר "העילוי מסוכובוליה" (או: סוחאווליא). בהמשך עבק ללמוד ב[[ישיבת וולוז'ין]], והתקרב אל ראש הישיבה [[הנצי"ב מוולוז'ין]]. בתקופת המחלוקת בישיבת וולוז'ין בשנת [[תרי"ד]] ([[1854]]), היה בין תלמידי הישיבה שהופיעו מצדו של הנצי"ב מוולוז'ין בפני בית הדין המיוחד שפישר בין הצדדים.{{הערה|הרב [[משה צבי נריה]], "הנצי"ב מוולוז'ין" עמ' 365. בתוך: '''יהדות ליטא''' ח"א, תל אביב, תש"ך.}} לאחר נישואיו חזר ללמוד בישיבה וקיבל [[סמיכה לרבנות]] מרבני הישיבה ומהרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] שכיהן אז כרבה של [[נובהרדוק]]. בהיותו בן 24, בשנת [[תרי"ט]], קיבל כהונת רבנות ראשונה ב{{ו|וילאן}}. בשנת [[תרכ"ז]] התמנה לרבנות העיירה [[שאקי (ליטא)|שאקי]] ({{אנ|Šakiai|Šakiai}}), בשנת [[תרל"ה]], [[1875]], התמנה לרבנות [[סייני]] ({{אנ|Sejny|Sejny}}) וכיהן בה במשך שלושים ושתים שנים, הוא התפרסם ברחבי העולם היהודי בשנים אלו ומוזכר רבות בספרי דורו בתור "הרב מסייני".
 
בשנת [[תרס"ז]] ([[1907]]) עזב רבי [[דוד טבל קצנלנבוגן]] את רבנות [[סובאלק]] לטובת רבנות [[סנקט פטרבורג]], תחתיו התמנה רבי משה בצלאל, שכיהן ברבנות זו עד פטירתו ב[[כ"ו בניסן]] [[תרע"ד]], [[22 באפריל]] [[1914]].
שורה 45:
בהספדים לאחר פטירתו, צוטטו דברי המדרש לפיהם כתב [[משה]] שלושה עשר ספרי תורה, כך גם המנוח, הרב משה לוריא, כתב שלושה עשר חיבורים. עשרה מהם הדפיס מעצמו בחייו, ושנים נוספים: "מצבת משה", ו"מלאכת בצלאל" נדפסו בידי בנו לאחר פטירתו. הספר ה-13 הוא חיבור על ספר "הפרנס", שקטעים ממנו פורסמו בכתב העת "מוריה" (ירושלים, ניסן תשס"ד).
 
בשנותיו האחרונות נמנע מלהדפיס את יתרת ספריו שהיו בכתובים מסודרים לדפוס, מאחר שחשש כי כספו לא יספיק גם להדפסתם וגם לנישואי בנו ושתי בנותיו; במכתב מסוף אוקטובר 2010 ("ב' פרשת נח תרע"א") הוא כותבכתב: {{ציטוטון|כי מוכן אצלי לדפוס שלשה ספרים... וכוספי מאד להדפיסם, אך ירא אנכי להוציא מעותי המעטים על זה, כי יש לי בן ושתי בנות שהגיעו לפרקן ולהם משפט הקדימה, ולו מצאתי מי שידפיסם על חשבונו, מסרתי לו להדפיסם, ואז הייתי לוקח ממנו במחיר איזו מאות עקזמפלאריך, כי לא אוכל לסבב על הערים למכור, הן מפני הכבוד הן מפאת הזקנה. ואחכה לה' ית[ברך] אולי יחנני להוציאם לאור הדפוס, יען שעמלתי עליהם הרבה וזה חלקי מכל עמלי בימי חיי הבלי תחת השמש}}.{{הערה|המכתב נדפס בספר הזיכרון '''אש"ד הנחלים''', בני ברק, תשנ"ב, עמ' קמו ואילך.}}
 
==קישורים חיצוניים==