שכבת גבול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11:
'''שכבת גבול טורבולנטית'''
 
במרחק מסוים מתחילת המשטח, הזרימה הלמינרית החלקה מתחילה להתפרק (כוחות הצמיגות לא מתגברים על כוחות האינרציה בזמן הפרעות בזרימה) ולאחר אזור מעבר הופכת לזרימה טורבלנטית. מבחינת גרר על משטח עדיף כי המעבר הזה יתבצע רחוק משפת המשטח או לחלופין, שהשטח בו הזרימה למינרית יהיה גדול יותר. לעומת זאת שכבת גבול למינרית נוטה יותר להתנתק באופן פתאומי מאשר זרימה טורבלנטית,דוגמה אינטואטיביתאינטואיטיבית: לזרימה הלמינאריתהלמינרית מומנטום גדול יותר להמשיך בתנועתה לעומת הזרימה הטורבולנטית אשר לוקחת אנרגיה משכבות עליונות ומעבירה לשכבות זרימה תחתונות, ניתן לדמיין זאת כאופנוען המגיע במהירות גדולה לרמפה, מאחר וקיים מומנטום גדול האופנוע יתנתק מהמשטח לעומת המקרה בו האופנוען יזגזג בתנועתו ועם הגיעו לרמפה הוא יקפוץ מעט ומיד יחזור למשטח מאחר והמומטום שלו לא מסודר, ולכן בחלקי מכונות שונים גורמים לזרימה טורבולנטית על מנת לדחות את הניתוקים בזרימה.
 
==אווירודינמיקה==
[[File:Prandtl portrait.jpg|thumb|Ludwig Prandtl]]
[[File:Laminar boundary layer scheme.svg|thumb|320px|פרופיל מהירות של שכבת גבול למינאריתלמינרית]]
משוואת הגבול האווירודינמיות הוגדרו לראשונה ע"י לודוויק פרנטל במאמר שהוצג בקיץ 1904 בקונגרס העולמי השלישי למתמטיקאים בהיידלברג שבגרמניה. המודל של לודוויק מפשט את משוואות הזרימה של הנוזל ע"י פיצול שדה הזרימה לשני תחומים. האחד בתוך שכבת הגבול בו האיבר הדומיננטי הינו הצמיגות, הגורם העיקרי ליצירת כוח גרר הפועל על הגוף. התחום השני הינו מחוץ לשכבת הגבול בו ניתן להזניח את איבר הצמיגות במשוואה, והזנחה זאת לא פוגעת בפתרון המשוואה.
גישה זו נותנת פתרון אנליטי לזרימה בשני התחומים, פישוט משמעותי ל[[משוואות נאוויה-סטוקס]].