פטר, מלך הונגריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
בסתיו 1041 קושרים מבני משפחתה של המלכה גיזלה (אלמנתו של המלך אישטוון) עשו יד אחת עם ראשי שבטים פאגאניים הדיחו את פטר מכסאו ואילצו אותו להמלט, תוך שהם ממנים את שמואל אבא למלך. פרט נמלט ל[[רגנסבורג]], בה שהה באותה עת [[היינריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]], והציע לו את אמונו ואת נאמנותה של הונגריה, אם יחזירו היינריך לשלטון.
 
ב-1044, לאחר ניסיון כושל לכבוש את הונגריה, הצליח היינריך להכניע את שמואל אבא וצבאו הבלתי ממושמע בקרב מנפו והמליך את פרטפטר ב[[סקשפהרוואר]]. ב-[[26 במאי]] [[1045]] נתן פטר להיינריך [[הומאגיום]], והפך את הונגריה ל[[ואסל]]ית של הקיסרות הרומית הקדושה. בהמשך שלטונו נאלץ פטר להתמודד עם חוסר נאמנות של האצולה וחלק מהכמורה, עד כי נאלץ להגלות את המלכה גיזלה מארצו. ה[[בישוף]] [[גלרט הקדוש]] קרא בתגובה לשניים מבני-אחיה של המלכה מגלות ב[[קייב]] ([[אנדרש הראשון, מלך הונגריה|אנדרש]] ו[[בלה הראשון, מלך הונגריה|בלה]]), דבר שהלהיט [[מרד]] בקיץ 1046 שבשיאו הודח פטר מכסאו והוחלף ב[[אנדרש הראשון, מלך הונגריה]] (אחד מאותם בני-האח של גיזלה שהושבו מגלותם), בברכתו של גלרט הקדוש. בתוך כך פנו השבטים הפאגאניים שסייעו למפלתו של פטר בראשות אציל ואטא (Vata) כנגד אנדרש ואף רצחו את גלרט באמצעות השלכתו בתוך חבית מראש [[גבעת גלרט]].
 
פטר נלקח כאסיר לעיר מלכותו, סקשפהרוואר, שם עקרו את עיניו. זמן שביו אינו ברור. הוא מת ללא בנים ונקבר ב[[קתדרלה]] של [[פץ']], שהוקמה בעת מלכותו.