פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 11 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
←‏קורות חייו: תיקון קישור, ניסוח
 
==קורות חייו==
מרדכי שוורץ (Schwarcz) נולד בשנת [[1914]] ב[[עיירהעיר]] [[קומרנוקומרום]] (Komárno, ב[[הונגרית]]: קומרוםKomárom, Komáromב[[סלובקית]]: Komárno) שבחלק ה[[הונגריה|הונגרי]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ולאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בתחומי [[צ'כוסלובקיה]]<!-- הגבול החדש בין הונגריה לצ'כוסלובקיה חצה את העיירההעיר לשתיים, כך שנוצרו שתי עיירותערים: Komárno שבסלובקיה ו-Komárom שבהונגריה (שם זה היה גם שמה ההונגרי של העיירה המקורית). הואיל ונכתב בכמה מקורות שנולד בצ'כוסלובקיה, הכוונה כנראה לכך שגדל בחלק הצ'כוסלובקי. -->; כיום בדרום-מערב [[סלובקיה]]) בן למשפחה אורתודוקסית מרובת ילדים.<!-- באתר מוזיאון השואה האמריקני מצוין 14 ילדים --> אביו יעקב (יֶנו) היה חוואי (כמו יהודים רבים באזור זה), ובמשפחתו דיברו רק [[הונגרית]] ו[[גרמנית]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה|1=[http://digitalassets.ushmm.org/photoarchives/detail.aspx?id=1086345&search=YISHUV+LEADERS&index=19 Group portrait of members of the British mandate police force in Haifa], ובה משה שוורץ, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}.}} שוורץ למד בעיר [[ברטיסלבה]], ובעת לימודיו הצטרף לקיבוץ [[הכשרה]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} לאחר מכן למד ב[[שירני]], ועם תום לימודיו עבד זמן-מה בעסק המשפחתי. בשנת [[1933]], כשהיה בן 19, [[העלייה החמישית|עלה]] שוורץ לארץל[[ארץ ישראל]], למגינת לבם של הוריו.{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} בארץ עבד בחקלאות ובבנייה, והצטרף לארגון "[[ההגנה]]".
 
בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]] נענה שוורץ לקריאת מנהיגי היישוב והתגייס בינואר [[1937]] ל[[משטרת המנדט]]. הוא שירת בתחילה בחיפה,{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]] יחד עם שוטר [[פלסטינים|ערבי]] בשם מוסטפא חורי,. שישןהשניים עמוחלקו באוהלאוהל אחד. הימים ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והשוטר הערבי הקניט אותו והביע באוזניו שמחה על מקרי הרצח של יהודים בידי ערבים. ב-[[30 ביולי]] 1937 רצחה [[כנופיה]] ערבית את [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=506153 דניאל (דשקה) סטניצקי] ו[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=505843 איסר טנקוס] מ[[כרכור]], חבריו של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. שוורץ למד על כך יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, כשיצא לעתלית להחליף שם ספרים.<!-- בדף שבאתר "נזכור את כולם" מצוין כי "ביום 2.9.1937... הגיעה אליו ידיעה על רצח שני חבריו בהכשרה החלוצית בברטיסלאבה. נוספה על כך הידיעה על רצח שני יהודים ליד כרכור ב29.8.1937 ויהודי אחד ליד ירושלים למחרת היום"; וזו אחת מכמה גרסאות. עד שיימצא מקור נוסף שמזכיר רצח של חבריו מברטיסלבה – השניים מכרכור מבוגרים ממנו בכמה שנים, מוצאם מגרודנו ועלו הרבה לפניו – הגרסה שלפיה מדובר ברצח של השניים מכרכור, שהיו ככל הנראה חבריו, היא המסתברת ביותר. --> שוורץ היה המום מן הידיעות, וכששב לאוהל שבתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו, ירה בשוטר הערבי בשנתו והרגו.
 
ב-16 בנובמבר 1937 החליט [[שופט חוקר]] להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה.{{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית-הדין לפשעים חמורים באשמת רצח השוטר הערבי במחנה הנציב|1937/11/17|00113}}.}} משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]], ובדין ישב [[זקן השופטים]] ה[[המנדט הבריטי|מנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.{{הערה|{{דבר||משפטו של מ. שוארץ בפני זקן השופטים כדן יחידי|1938/01/20|00103}}.}} לשוורץ סייע עורך הדין [[אהרן חטר-ישי]].{{הערה|{{דבר||במשפט מרדכי שוארץ|1938/01/21|00114}}.}}