פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 956 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
אפילו [[משה שרתוק]], אז מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שיזם את גיוס היהודים למשטרה הבריטית, פנה ב-28 ביולי במכתב אישי לנציב העליון וביקש חנינה לשוורץ.
הנציב העליון החדש, סיר [[הרולד מקמייקל]] (שנחשב עוין לתנועה הציונית), סירב.
ערעור נוסף שהגיש שוורץ ל[[מועצת המלך]] נדחה בראשית אוגוסט 1938 הערעור מטעמים פורמליים, והנציב העליון אישר את גזר דין המוות.{{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}.}}
מספר ימים לפני ביצוע גזר הדין, החליט שוורץ להודות בביצוע הרצח ומסר את הודאתו בפני הרב [[יהושע קניאל]] מחיפה, שבא לשם כך לבקרו. הרב נסע מיד לירושלים והעביר את ההודאה, בניסיון להציל את חייו של שוורץ, לרב הראשי לארץ-ישראל, [[אייזיק הלוי הרצוג]]. הרצוג העביר את ההודאה למזכירות הממשלה שפנתה לנציב העליון, שעיין שוב פעם בתיק וזימן את המועצה להתייעצות.
בסוף יולי 1938 הודיע הנציב להרצוג שאין בכוחו לשנות את גזר הדין.
 
שבועיום לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, ב-15 באוגוסט, ביקרו את שוורץ בכלא עכו ארוסתו וחבריו. שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ושוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]]. בלילה האחרון שלו ביקש שיצחק חנקין יבוא לתאו וממנו ביקש שיספר לו בדיחות
 
מרדכי שוורץ [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[תלייה]] ב-[[16 באוגוסט]] 1938 ב-8 בבוקר, ונקברלאחר שערך וידוי בפני הרב קניאל. הור נקבר ב[[בית העלמין חוף הכרמל]] (בית העלמין הישן) בחיפה. במותו הותיר ארוסה.
ערעור נוסף שהגיש שוורץ ל[[מועצת המלך]] נדחה בראשית אוגוסט 1938 הערעור מטעמים פורמליים, והנציב העליון אישר את גזר דין המוות.{{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}.}}
מרדכי שוורץ [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[תלייה]] ב-[[16 באוגוסט]] 1938, ונקבר ב[[בית העלמין חוף הכרמל]] (בית העלמין הישן) בחיפה. במותו הותיר ארוסה.
 
==הערכה==