משרפות מים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 15330369 של שועל (שיחה) בהתאם להחלטת פרלמנט
שם נוסף למקום והקשר לכפר ראש הנקרה
שורה 1:
{{מיקום מפורט בישראל|=משרפות מים|רוחב=33.087955|אורך=35.105855|כותרת=כן}}
[[תמונה:Misrefot Maim.JPG|שמאל|ממוזער|220px|מערכת בריכות לאידוי מי הים חצובות בסלע הכורכר באתר שזוהה כמשרפות מים. ברקע מצוק ראש הנקרה]]
'''מִשְׂרְפוֹת מַיִם''' (בכתיב חסר: '''מִשְׂרְפֹת מַיִם'''. במקורות מסוימים מופיעה כ"משרפות ים") או '''מִשְׂרְפוֹת''', הייתה [[עיר]] בצפון [[ארץ ישראל]] ב[[תקופת המקרא]].
 
== במקרא ==
שורה 17:
 
==זיהוי האתר==
ב{{ה|מאה ה-20}} הוצע לזהות את משרפות מים באתר '''חָרְבַּת מַשְׂרֵף'''{{הערה|1=מכונה גם מינת אל מושריפה-משמע המעגן או הנמל של חירבת אל מושריפה, תל שנמצא בתחום הקיבוץ [[ראש הנקרה (קיבוץ)|ראש הנקרה]], כקילומטר אחד מזרחה-[http://www.antiquities.org.il/survey/new/?surveynum=86 אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל-סעיף 2 (חניתה)], רשות העתיקות (ר' אתרים 12 ו-16)}}, הממוקמת דרומית ל[[ראש הנקרה]] וקילומטר אחד צפונית ל[[חוף בצת]], על רצועת החוף שממול לכפר הנופש ראש הנקרה. ברחבי האתר ניתן להבחין בכמות רבה של משטחי [[כורכר]] מרובעים וחצובים ב[[סלע]], אשר חלקם הגדול מצופה ב[[טיח]]. החוקרים סבורים כי משטחים אלה נוצרו בתקופה העתיקה בעקבות [[כרייה|כריית]] אבן הכורכר לשם [[בנייה|בניין]]. לאחר מכן שמשו משטחים אלה, כאמור, בתור [[בריכה|בריכות]] לאידוי מי הים לטובת הפקת מלח וייתכן שגם לגידול [[חלזונות]] הארגמן מהם [[תעשיית ייצור וצביעת הארגמן במזרח הקדום|הפיקו]] ה[[פיניקים]] - תושבי המקום, את צבע ה[[ארגמן]], בדומה לנעשה ב[[עכו]], [[תל שקמונה]] ו[[תל דור]].
 
בסביבות האתר נערכו [[חפירות ארכאולוגיות]] ונמצאו ממצאים מ[[תקופת הברונזה]] (ועד [[התקופה הצלבנית בארץ ישראל|התקופה הצלבנית]]){{הערה|הערך: "משרפות מים", '''לכסיקון מקראי''', (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), כרך ב, תל אביב: [[הוצאת דביר]], תשכ"ה-1965, עמ' 630.}}.