דיני ממונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ההלכתי|אחר=הצעת חוק במשפט האזרחי בישראל|ראו=[[הצעת חוק דיני ממונות]]}}
ב[[הלכה]], ''<span style="color: ColorName;">'דיני ממונות'</span>'' הם תחום נרחב בו עוסקת בעיקר [[פרשת משפטים]] שב[[ספר שמות]], וה[[מסכת]]ות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]] ב[[משנה]] וב[[תלמוד]]. דינים אלו הם מורכבים ומקיפים כמות גדולה של תחומים; יחסי [[שותפות (הלכה)|שותפות]] ושכנות, יחסי [[מזיק וניזק]], הלכות [[:קטגוריה:משפט עברי: קניינים|קניינים]], [[גזל]] ועוד. בהלכה כמה מושגים ייחודיים למשפט העברי בתחום דיני הממונות, כגון [[מיגו]], [[גרמא בנזיקין]], חלוקה קטגורית של מזיקים ל[[ארבעה אבות נזיקין]] ואחרים נוספים
'''ההתייחסות לדיני ממונות'''
דיני המשפט העברי ניתנו עוד קודם [[מעמד הר סיני]], וכבר בחניית בני ישראל ב<span style="color: ColorName;">"מרה"</span> לימד אותם משה רבינו את דיני המשפט העברי. גם על [[גוי]] מוטלת החובה לעסוק בדיני ממונות (אך לא בהכרח לפי חוקי התורה), וזו היא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נו|ב}}.}}. לדיני הממונות מוקדש כבוד מיוחד בתלמוד, עד שאמרו {{ציטוטון|אמר [[רבי ישמעאל]]: הרוצה שיחכים - יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, והן כמעיין הנובע"}}{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קעה|ב}}}}.
| |||