פעולת דיבור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית
שורה 71:
 
===== הבדלים [[מגדר|מגדריים]] =====
מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מצאו שישנם הבדלים בין פעולות דיבור של נשים לבין פעולות דיבור של גברים. מקובל להניח כי סגנון הדיבור של נשים הוא עקיף יותר משל גברים, אך הנחה זו אינה מוכחת בכל המחקרים ובנוגע לכל פעולות הדיבור, ויש פעולות דיבור שבהן סגנון הדיבור של נשים היה ישיר יותר משל גברים בסיטואציות מסוימות<ref>{{צ-ספר|מחבר = מלכה מוצ'ניק|שם = לשון, חברה ותרבות|מו"ל = האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה = |עמ = 132|כרך = ד'}}</ref>. הבדלים בין גברים לנשים נמצאו למשל בפעולת הדיבור של התנצלות. ממחקר שנעשה בארץ עולה כי גברים הגיבו בהתנצלות קצרה ולעתים אף בהומור ובאירוניה המבטאים אי קבלת אחריות למעשיהם כאשר עמדו בסיטואציה שבה נגרם נזק על ידיהם. לעומתם, נשים נטו להתנצל באריכות רבה, לקבל אחריות מלאה למעשיהם ולעתים אף להגיב בהאשמה והלקאה עצמית. בלשון המחמאות של נשים נמצאו ביטויי העצמה רבים, בעוד שלשון המחמאות של גברים נמצאה מאופקת ולעתים אף צינית. פעולות דיבור נוספות שנחקרו מבחינה מגדרית הן פעולות הבקשה והסירוב לבקשה. מקובל לחשוב שגברים מבצעים בקשות ישירות יותר מנשים, אך הנחה זו אוששה רק בחלק מהמחקרים ובחלק מהחברות. מכיוון שאחד המאפיינים של החברה הישראלית הוא הדיבור הישיר ("דוגריות"), ההבדל בין גברים לנשים לעניין זה עשוי להתבטל. מבחינת ''דרכי הסירוב'' לבקשות נמצא כי מבעי הסירוב של נשים היו עקיפים יותר. מבחינת הנטייהה''נטייה לסרב'' לבקשות נמצא כי קיימים הבדלים בין גברים לנשים, אך הללו מותנים במידת ההשכלה של הנבדקים. בסיטואציות משפחתיות שונות נשים נטו להגיב בסרוב יותר מגברים כאשר רמת ההשכלה של הנבדקים הייתה גבוהה, בעוד שגברים נטו לסרב יותר מנשים כאשר רמת ההשכלה של הנבדקים הייתה נמוכה יותר<ref>{{צ-ספר|מחבר = מלכה מוצ'ניק|שם = לשון, חברה ותרבות|מו"ל = האוניברסיטה הפתוחה|שנת הוצאה = |עמ = 132-134|כרך = ד'}}</ref>.
 
הדעות הרווחות בציבור באשר לדרכי הבקשה והסירוב של נשים מובילות לפרשנויות מוטעות אשר עשויות להיות פוגעניות כלפי נשים. ביטוי לכך ניתן למצוא בשיר של דן אלמגור משנת 1963 "כשאת אומרת 'לא', למה את מתכוונת?", כאשר האקט הלוקציוני המגולם באמירת "לא" אינו מתפרש בהכרח כפעולת דיבור של סירוב, אלא כהסכמה ואולי אף כהזמנה.