שכר גלובלי – הבדלי גרסאות

<ref>{{צ-ספר|מחבר = משרד המשפטים|שם = המכון לקידום יחסי עבודה|מו"ל = מהדורה עממית של חוקי עבודה|שנת הוצאה = }}</ref>'''שכר גלובלי'''(שכר עבודה כולל):{{הערה|משרד המשפטים המכון לקידום יחסי עבודה מהדורה עממית של חוקי עבודה כרך א-ט 1972-76 57 מכו, פרק ד חוק הגנת השכר עמוד 23 (1972)}} הוא שכר הכולל בתוכו הן תשלום בעד שעות העבודה הרגילות והן תשלום בעד עבודת שעות נוספות, גמול עבודה בשבתות או דמי חופשה והתשלומים דומים אחרים הנכללים בשכר עבודה. בהסכם לשכר עבודה כולל, זכאי העובד לשכר מסוים עבור כל עבודתו – ואיננו זכאי לכאורה, לדרוש תוספת תשלום עבור, לדוגמא עבודה בשעות נוספות או בשבתות.

בשנת 2009 ח"כ שלי יחימוביץ' יזמה תיקון 24 ל-{{הערה|שם=חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר ( תיקון מס'24), התשי"ח-1958}}<ref>חוק הגנת השכר 1958</ref>חוק הגנת השכר המשפיע על {{הערה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951}}<ref>חוק שעות עבודה ומנוחה 1951</ref>חוק שעות עבודה ומנוחה, קובע כי לעניין כל חוקי העבודה יש לראות שכר גלובלי כשכר בסיס. זאת, העובדה שבסקטורים רבים במשק מקבלים שכר יותר גבוה משכר מינימום אבל, לא משלמים על שעות נוספות ושבתות. התיקון לחוק מחייב כל מעביד לספק תלוש בו יהיה מפורט מה השכר לשעה ומה השכר עבור שעות נוספות, החוק מעמיד לדין פלילי מעסיק שלא עומד בתנאים אלו. על התיקון ניתן לעביר ביקורת. מצד אחד, התיקון נועד לעזור לעובדים היותר חלשים לפקח על תשלום שכרם. מצד שני, מקפח את העובדים החזקים במיוחד בסקטור הפרטי שרוצים להרוויח שכר יותר גבוה ולעבוד יותר שעות.

שנים רבות עו"ד נתפסו כחריגים מהחוק אבל בעקבות {{הערה|עע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון נ' עו"ד זיוה כץ}}<ref>פסק דין</ref>פס"ד אגרון נגד כץ בעקבות הפס"ד היה תיקון לתקנות האתיקה של לשכת עו"ד שמצהיר שעו"ד לא יוצאים מתחולת החוק.