הבדלים בין גרסאות בדף "רועה צאן"

נוספו 541 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
עיצוב, ויקיזציה
מ (עיצוב, ויקיזציה)
'''רועה צאן''' הוא [[אדם]] המטפל ב[[צאן]] ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות ב[[כלב רועים]], בשטחי ה[[מרעה]], ב[[אחו]] הפתוח או באזורים [[הר]]ריים. תפקיד הרועה הוא למצוא מזון, מים ומחסה לעדר, להגן עליו מפני חיות טרף, פגעי טבע ושודדים, וכן לשמור על אחדותו ושלמותו.
 
רעיית צאן היא אחד ה[[מקצוע]]ות העתיקים ביותר. ידוע כי רועים היו קיימים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] לפני כ-10,000 שנה, מאז [[ביות]] ה[[עז]] וה[[כבש]] בראשית [[התקופה הנאוליתית]]. כבשים גודלו לשם שימוש ב[[חלב כבש|חלב]], ב[[בשר כבש|בשרן]] וב[[צמר]] שלהן.
 
==רועי צאן בתנ"ך==
רעיית צאן כמקצוע מתוארת גם ב[[תנ"ך]] ובייחוד ב[[תורה]].
כינויים נוספים לרועי צאן בתנ"ך: '''אביר''', '''אדיר''' - הרועה הממונה על עדר גדול שמועסקים בו רועים אחדים ({{הערה|"[[דואג האדומי]], אביר הרועים אשר לשאול", {{תנ"ך|שמואל א|כא|ח}}.}}, כ"א 8), ונוקדו'''נוקד''' - בעל עדרים ([[מישע]] מלך מואב, {{תנ"ך|מלכים ב, |ג' 4|ד}}).
הרועה הראשון המוזכר בתנ"ך הוא [[הבל]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ד|ב}}.}}. כרועים שימשו בניבדרך משפחהכלל הבנים הצעירים במשפחה (כגון [[יעקב]]דוד ו[[משההמלך]]), צעיריאך אם לאב המשפחה (דוד)לא ובנותהיו בנים, בנות המשפחה (כגון [[רחל]] ובנות יתרו) רעו את הצאן{{הערה|ראו [[רש"י]] ל{{תנ"ך|בראשית|ל|כז}}.}}. יעקב שימש כרועה מקצועי ואף קיבל משכורת על עבודתו ({{תנ"ך|בראשית ל"א 39-41|לא|לט|מ}}).
לאנשים עשירים, בעלי עדרים גדולים, היו גם רועים שכירים, כמו הרועים של [[לוט (דמות מקראית)|לוט]] ו[[אברהם|אברם]] ({{תנ"ך|בראשית י"ג 7|יג|ז}}) ורועי [[נבל הכרמלי]] ({{תנ"ך|שמואל א, כ"ה 2, 7|כה|ב|ז}}).
הרועים התמודדו עם סכנות רבות, כפי שמתאר [[דוד]] את מעשי גבורתו לפני [[שאול]] ({{תנ"ך|שמואל א,|יז| י"ז 34-36),לד|לו}} וכפי שעולה מתהלים כמ{{תנ"ג 4ך|תהלים|כג|ד}}).
חג הרועים הוא חג הגֵּז ({{תנ"ך|שמואל א, כ"ה 2-3, שמואל |כה|ב, י" 23-24|ג}}).
 
החוק המקראי מתייחס לרועה שכיר, השומר על עדרי אחרים. אם התרשל הרועה בשמירה - ישלם לבעלים, אך אם השה נטרף - והרועה מביא שריד מבעל החיים כעדות והוכחה לכך שנטרף, הוא פטור מתשלום (שמות כ{{תנ"ב 9-12ך|שמות|כב|ט|יב}}), כפי שמתואר גם ב[[ספר עמוס{{תנ"ך|עמוס]] |ג' 12|יב}}.
 
המקרא מראה שמנהיגים אחדים בישראל קיבלו את הכשרתם בהנהגה בהיותם רועי צאן: [[משה]] ({{הערה|{{תנ"ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו", ך|שמות |ג' 1|א}}.}}), [[דוד]] ({{הערה|{{תנ"ך|שמואל א, ט"ז 11, 19; י"ז 15, 34|טז|יא|יט)}}.}}, [[עמוס]] הנביא ({{הערה|{{תנ"אשרך|עמוס| היה בנוקדים מ[[תקוע (אתר מקראי)א|תקוע]]א}}וכן{{הערה|{{תנ", ך|עמוס א' 1; |ז' 15)|טו|ללא=ספר}}.}} ואחרים.
 
בשירה המקראית נמשלו יחסי ה' ועמו ליחסי רועה ועדרו: "[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|ה' רועי לא אחסר]]. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני..." ([[תהילים]] כ"ג 1-2), "כרועה עדרו ירעה" (ישעיה מ' 11).
בשירה המקראית נמשלו יחסי [[אלוקים|ה']] ו[[עם ישראל|עמו]] ליחסי רועה ועדרו: {{ציטוטון|תוכן=[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|ה' רועי לא אחסר]]. בנאות דשא ירביצני, על מי מנוחות ינהלני...|מקור= {{תנ"ך|תהילים|כג|א|ב}}}}, {{ציטוטון|תוכן=כרועה עדרו ירעה|מקור={{תנ"ך|ישעיה|מ|יא}}}}. בהשאלה, הרועה הוא השליט, המושל, המנהיג: "{{ציטוטון|תוכן=אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על ישראל|מקור={{תנ" (ך|שמואל ב|ה|ב}}}}, ה' 2); "{{ציטוטון|תוכן=כה אמר ה' על הרועים הרועים את עמי: אתם הפיצותם את צאני...|מקור={{תנ" ([[ספר ך|ירמיהו|ירמיהו]] כ"גכג|א|ד}}}} 1-4; ו[[ספרוכן ב{{תנ"ך|יחזקאל|יחזקאל]] ל"ד 1-16)לד|א|טז}}.
 
רועי צאן מוזכרים גם בתרבות הפופלרית. בסרט [[מגלה את אמריקה]] נסיך העצר מתחזה להיות רועה צאן כדי לחזר אחרי האשה שאהב. בספרו של [[דיוויד אדינגס]] "הזוהרים" נכתבו פואמות על הזוהרים, כרועי צאן על מנת לייצר סביבם [[אמפתיה]].
* [[בוקר (מקצוע)]]
* [[גאוצ'ו]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מקצועות החקלאות]]
1,019

עריכות