כיבוש קישינב והפרעות ביהודיה (1941) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים |
|||
שורה 7:
== כיבוש העיר ==
ב-[[22 ביוני]] [[1941]] [[הפצצה אסטרטגית|הופצצה]] קישינב ואלפי תושבים, בחלקם יהודים, נהרגו. [[הצבא האדום]], שנסוג מהעיר ב-[[13 ביולי]], [[מוקש|מיקש]] את הבניינים הציבוריים ואת בתי העסק הגדולים - תושבים, שניסו להתגנב למקומות אלה, כדי לגנוב, הפעילו את המוקשים, כך שבין הפצצה להפצצה היו גם פיצוצי בניינים. עם תחילת המלחמה נערכו גיוסים ורבים מבין המגויסים היו יהודים. אלפי מגויסים נלקחו ל[[אוקראינה]], שם עמדו לציידם ב[[מדים]] וב[[נשק]], אך בהגיעם מעבר ל[[דניסטר]],
הגרמנים והרומנים חילקו ביניהם את כיבוש קישינב - חיילי הארמייה הרומנית הרביעית בפיקודו של [[גנרל]] [[ניקולאה צ'יופרקה]] (Nicolae Ciupercă) הגיעו לעיר ב-[[16 ביולי]] ופלשו לחלק התחתון, שם היו השכונות העניות יותר וחיילי הארמייה הגרמנית ה-11 בפיקודו של [[גנרל]] [[אויגן פון שוברט]] (Eugen Ritter von Schobert), שהגיעו למחרת לפנות בוקר, פלשו לחלק העליון של העיר, לשכונות המבוססות יותר. במשך שבועיים חדרו החיילים לבתים ולחצרות וחיפשו יהודים בכל מקום, כשהם יורים והורגים משפחות שלמות. הם גם בדקו את זהות העוברים ושבים ברחובות, ואם התגלה יהודי הוא נרצח במקום. החיילים הרומנים עסקו גם ב[[שוד]] היהודים לפני שהרגו אותם, אולם לא דאגו לקבורת הגופות. ברחובות נערמו גופות רבות מאוד. והגרמנים, שהתחילו לחשוש מפריצת מגפות, נפגשו עם הרומנים והצדדים סיכמו על הפסקת ההריגות וכינוס היהודים ב[[גטו]].
| |||