חוק זכויות נפגעי עבירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
מלבד זכויות אלה, קובע החוק גם הוראות באשר לניהול חקירת הקורבן, בכלל זה:
זכותו של קורבן עבירה מינית שלא להיחקר באשר לעברו המיני אלא-אם-כן חיוני הדבר, זכותו של הקורבן לנוכחות מלווה בחקירה ואף [[משפט בדלתיים סגורות|בדיונים בדלתיים סגורות]].
כמו כן, קובע החוק כי תוקמנה יחידות סיוע בפרקליטות המדינה והמחוזות וימונו שוטרים אחראיים במשטרת ישראל, על-מנת לאכוף את זכויותיהם של נפגעי העבירה.
== גיבוש החוק ==
חקיקת החוק הונמקה במס' דרכים. ראשית, יש הגורסים כי מדובר במחויבותה החברתית של המדינה משנכשלה להגן על הנפגע מבעוד מועד מפני הנאשם. כמו כן, ניתן נימוק [[תועלתנות|תועלתני]] בדבר חשיבות ההכרה בקורבן ובשיתוף הפעולה בינו לבין המדינה על-מנת למגר את העבריינות .
לצד נימוקים אלה, קיימים נימוקים המתבססים על זכותו של האדם לכבוד. הבטחת הזכות להליך הוגן - פרוצדוראלית ומהותית - תבטיח את זכותו של הנפגע לכבוד כאדם. הבטחת זכויות זו אף עשויה למנוע השפלה במהלך ההליך - חווית "הקורבנות המשנית" .
| |||