שיבוש מהלכי משפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itaysham1 (שיחה | תרומות)
הרחבה, עריכה
Itaysham1 (שיחה | תרומות)
הגהה, עריכה, עריכה
שורה 1:
1. '''<u>הגדרה כללית</u>''':
 
(באנגלית-disruption of proceedings). מדובר בקשת רחבה של מקרים שמטרתם היא לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי ולהקשות על רשויות החוק לבצע את מלאכתן. דוג' נפוצות לפעולות שיבוש הליכים: העלמת ראיות, שינוי פיזי בזירת הפשע, מתן עדות שקר ועוד.
עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט אלון{{הערה|ד"ר דליה צמריון חלק "חביב אדם שנברא בצלם – על משנתו של השופט מנחם אֵלון בדיני מעצר", הסניגור 192 14 (2013).}} , קובע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים, וזאת על אף זכותו הבסיסית של האדם לחירות{{הערה|חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו}} .
שורה 7 ⟵ 8:
עבירת זו, על אף היותה מנוסחת כלפי הנאשם, יש לראותה, לדברי ד"ר זר-גוטמן{{הערה|ד"ר לימור זר-גוטמן "חובת עורך הדין לא להטעות את בית המשפט" עיוני משפט כד(2), 414, 460-462 (2000).}} , כחובה החלה גם על עורך הדין, שמחוייב שלא להטעות את בית המשפט מבחינה אתית-מוסרית ולאו דווקא ע"י חקיקה או פסיקה.
 
2. '''<u>חקיקה ישראלית</u>''':
 
שיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית המוגדרת בחוק העונשין{{הערה|ס' 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.}}, כאחת משלל עבירות הנכללות בסימן א': שיבוש עשיית משפט, וזו לשון הסעיף:
"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.".
 
3. '''<u>פסיקה ישראלית בנושא</u>''':
 
3. פסיקה ישראלית בנושא:
שיבוש הליכי משפט היא עבירה פלילית נפוצה, המתווספת לעיתים קרובות כעבירה משלימה לעבירות חמורות יותר. דוגמאות לאנשי ציבור בכירים מוכרים שהואשמו (בין השאר) בשיבוש הליכי משפט: משה קצב{{הערה|ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל, פ"ד תק-על (4) (2011).}} , הרב פינטו {{הערה|תפ (ת"א) 43357-09-14 מדינת ישראל נ' יאשיהו יוסף פינטו, [פורסם בנבו], (2015).}}, שלמה בניזרי{{הערה|ע"פ 5083/08 שלמה בניזרי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו], (2009).}} , ועוד.
 
4. '''<u>דוגמאות מהמשפט העברי</u>''':
 
בסיפור התנ"כי של מכירת יוסף{{הערה|בראשית לז, 23-33.}} ע"י אחיו, מנסים האחים להעלים ראיות למכירת יוסף, באמצעות טבילת כתונת הפסים שלו בדם שעיר עיזים ובאמצעות ראייה זו לטעון שנטרף ע"י חיית טרף. מעשה זה מהווה מעין שיבוש הליכים תוך נסיון להעלים ראיות בנוגע לעבירה שבוצעה.