דיני קניין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה - הינו כאוגד
הוספתי את הערך עסקאות נוגדוץ
שורה 65:
* יומן הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר, שהוא חלק מ"[[רשומות]]", משמש לרישום זכויות [[קניין רוחני]], ולמתן פומביות להן.
 
== עסקאות נוגדות<ref>{{צ-ספר|מחבר = מ' דויטש|שם = דיני קניין|מו"ל = הוצאת בורסי, 570|שנת הוצאה = (כרך ג תשנ"ו)}}</ref> ==
 
'''·        עסקאות נוגדות''' – מצב של עסקאות נוגדות יכול לחול במקרקעין, במיטלטלין ובזכויות.
 
הסיטואציה המדוברת היא '''<nowiki/>'''מצב בו בעל הנכס, או בעל זכות קניינית אחרת, עושה עסקה על אותו נכס עם יותר מאדם אחד. במצב זה, בעל הנכס מתחייב למוכרו או להעביר זכות קניינית אחר לצד שני, ולפני שמשתכלל קניין (רישום/חזקה/ מסירה) הוא מתחייב בעסקה נוספת עם אדם אחר. המוכר הוא עדיין הבעלים של הנכס, והוא זה שמתחייב בהתחייבויות סותרות עם מספר אנשים. אם העסקה נגמרה בקניין, הקונה הראשון הוא בעלי הנכס, ואם המוכר ינסה לעשות עסקאות נוספות באותו נכס - זה מצב של תקנות שוק. הסעיפים העיקריים בעניין זה הם ס' 9 [2]+ 80 לחוק המקרקעין, וס' 12, 13 [3]לחוק המיטלטלין.
 
'''·'''        '''עסקאות נוגדותכתאונה משפטית וההבדל בינן לבין תקנת השוק'''
 
ניתן להתייחס לסיטואציה של עסקאות נוגדות כאל  תאונה משפטית בין שני צדדים מרוחקים.
 
ההבדל מתקנת השוק: בעסקאות נוגדות הזכות שבידי הראשון
היא זכות אובליגטורית ואילו בסיטואציה של תקנת השוק הזכות שבידי הראשון היא זכות קניינית.
בעסקאות נוגדות הזכות שבידי הראשון היא זכות אובליגטורית ואילו בסיטואציה של תקנת השוק
הזכות שבידי הראשון היא זכות קניינית.
 
'''·        כיצד יש לחלק את הסיכונים בעסקאות נוגדות?'''
 
את הסיכונים בעסקאות הנוגדות ואת הכללים המכריעים בעימות נקבע עפ"י שני כללי על-
 
'''שיקול ex-ante''': בראש ובראשונה יש לשאוף למניעת תאונות מראש במינימום עלויות. '''<nowiki/>'''על כן, יש לאתר אותו צד שיכול היה למנוע את התאונה במינימום עלויות (מונע הנזק הזול ביותר) ולהטיל עליו את האחריות לתאונה, קרי להעדיף את הצד השני.
 
'''שיקולי ex-post (צדק בדיעבד)''': שיקול זה מטיל אחריות על הצד שנזקו קטן יותר. במקרה
זה נזקי התאונה המצרפיים הם קטנים יותר.
 
'''ההכרעה בפועל :''' הסעיפים- 9<ref>{{צ-ספר|מחבר = חוק המקרקעין|שם = סעיף 9|מו"ל = |שנת הוצאה = תשכ"ט- 1969}}</ref>, 12,13<ref>{{צ-ספר|מחבר = חוק המטלטלין|שם = סעיף 12, 13|מו"ל = |שנת הוצאה = תשל"א- 1971}}</ref> לחוק המקרקעין קובעים כי אם נוצר מצב כזה של ריבוי התחייבויות מצד א', זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה - הראשון בזמן גובר. אלא אם השני פעל בתו"ל ובתמורה, והעסקה לטובתו נרשמה בתו"ל,  ואז זכותו עדיפה. החוק קובע כלל הכרעה- בד"כ ניטה להעדיף את זה שהיה ראשון בזמן אלא אם המאוחר קיים כמה תנאים-
 
א. שיכלול קניין – האם המאוחר בזמן שיכלל קניין.(השכלול צריך להיעשות בתום לב.)
 
ב. שאלת תו"ל – האם הרוכש המאוחר היה תם לב– האם הוא ידע על העסקה המוקדמת בזמן או לא?
 
ג.רכיב התמורה – האם הייתה תמורה, הדין דורש תמורה ריאלית.
 
אם התקיימו ה3 הנ"ל הקונה השני בזמן יזכה בנכס.
 
כללי העסקאות הנוגדות חלים על כל עסקה במקרקעין-זכות הבעלות; זכות השכירות; זכות השאילה; זכות המשכנתה; זכות קדימה; זיקת הנאה. ואולם אם הקונה הראשון מתמודד מול מעקל או מקבל מתנה מאוחרים בזמן ניטה להעדיף את הראשון בזמן.