שיבוש מהלכי משפט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
|||
שורה 5:
עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט [[מנחם אלון]]{{הערה|ד"ר דליה צמריון חלק, "חביב אדם שנברא בצלם – על משנתו של השופט מנחם אֵלון בדיני מעצר", '''הסניגור''' 192 14 (2013).}} , קובע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים, וזאת על אף זכותו הבסיסית של האדם לחירות.
עבירת שיבוש הליכי משפט היא עבירה 'התנהגותית', שאינה דורשת תוצאה של שיבוש בפועל{{הערה|ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל, תק-על (4) (2011){{ש}}רע"פ 7159/99 אלגד נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(5), 729, 743 (2001).}}. היסוד העובדתי של העבירה הוא רחב, וניתן לבצע את העבירה במעשה או במחדל, אשר גורמים להפרעה בתקינותו של ההליך השיפוטי. דהיינו, די בהוכחה ממנה עולה בבירור כי זו הייתה כוונתו של הנאשם. די בכך שהמעשה היה עלול להביא לשיבוש הליכים, ולהביא לפגיעה באושיות המשפט, כדי לבסס יסוד מספיק לגיבוש יסודות העבירה{{הערה|פרופ' [[אליאב
שיבוש הליכי משפט חל על כל התהליך השיפוטי, וכולל גם את שלב ה[[חקירה פלילית|חקירה הפלילית]] וההוצאה לפועל.
| |||