שיבוש מהלכי משפט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 3:
==מאפייני העבירה==
עבירת שיבוש הליכי משפט נתפסת במערכת המשפט כעבירה חמורה בעלת פוטנציאל נזק משמעותי, עד כדי כך שהשופט [[מנחם אלון]] קבע שזו אחת משתי העילות הבודדות שבגינן ניתן לעצור אדם עד תום ההליכים, וזאת על אף זכותו הבסיסית של האדם לחירות.{{הערה|ד"ר דליה צמריון חלק, "[http://www.hasanegor.co.il/AllSites/263/Assets/maamar%20192D.pdf חביב אדם שנברא בצלם – על משנתו של השופט מנחם אֵלון בדיני מעצר]", '''הסניגור''' 192 14 (2013).}}
עבירת שיבוש הליכי משפט היא עבירה 'התנהגותית', שאינה דורשת תוצאה של שיבוש בפועל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/720/033/c34/11033720.c34.htm ע"פ 3372/11 משה קצב נ' מדינת ישראל], תק-על (4) (2011){{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/99/530/071/N03/99071530.n03.htm רע"פ 7153/99 אורי אלגד נ' מדינת ישראל], פ"ד נה(5), 729, 743 (2001).}}. היסוד העובדתי של העבירה הוא רחב, וניתן לבצע את העבירה במעשה או במחדל, אשר גורמים להפרעה בתקינותו של ההליך השיפוטי. דהיינו, די בהוכחה ממנה עולה בבירור כי זו הייתה כוונתו של הנאשם. די בכך שהמעשה היה עלול להביא לשיבוש הליכים, ולהביא לפגיעה באושיות המשפט, כדי לבסס יסוד מספיק לגיבוש יסודות העבירה{{הערה|פרופ' [[אליאב שוחטמן]], "[http://www.mishpat.ac.il/files/650/3008/3094/3095.pdf על העבירות של שיבוש מהלכי משפט והכשלת שוטר במילוי תפקידו]", '''[[שערי משפט (כתב עת)|שערי משפט]]''' ב (3)(6), 383, עמ' 389 (2001).}}.
| |||