יצחק אייזיק מטירנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 141:
כשפורים חל ביום שישי, מקיימים את סעודת הפורים בבוקר מכבוד השבת (שם).{{הערה|לפי השל"ה תמיד עדיף לקיים את הסעודה בבוקר (ב"אליה רבה", שם, אות ד').}}{{ש}}
בתפילת מנחה ב[[שבת הגדול]] אין אומרים [[ברכי נפשי]] (שם, ת"ל, א').{{ש}}
אומרים [[אב הרחמים]] ברוב שבתות השנה ולא רק בשבועות שלפני שבועות ותשעה באב כפי שנקבע מלכתחילה בריינוס לאחר שחוברה התפילה על הנספים ב[[פרעות תתנ"ו]], אך אין אומרים פיוט זה כשאין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת.{{הערה|כך גם ב"מנהגי רבי זלמן יענט". בימינו שאומריםאומרים "אב הרחמים ב[[שבת מברכים|שבתות מברכים]] לחודשים [[אייר]] ו[[סיוון]] כי בתקופה זו של השנה התרחשו פרעות תתנ"ו (שם, רפ"ד, ז' - האמירה בשתי שבתות המברכין הנ"ל לא הייתה כל כך מקובלת אז ולכן כתב הרמ"א על כך שיש נוהגים כך.}}{{ש}}
אין אומרים תחנון בל"ג בעומר (שם, קל"א, ו' וגם תצ"ג, ב'){{הערה|מובא גם ב"דרכי משה" קל"א, אות ז', וראה בהערה על אי אמירת "למנצח מזמור לדוד..." בחלק מהימים שבהם לא אומרים תחנון.}} ולא במנחה שלפניו ("באר היטב" על שו"ע או"ח שם, אות ה').{{הערה|ה"באר היטב" מביא גם את "ה"חוק ליעקב" שפסק שכן אומרים תחנון במנחה שלפני ל"ג בעומר.}}{{ש}}
מפסיקים את איסור האבלות של ספירת העומר כמו איסור תספורת וגילוח ביום ל"ג בעומר (הרמ"א שם, גם בשם מהרי"ל){{ש}}