מרונים – הבדלי גרסאות

מארון היה נזיר ארמי מתבודד מסתגף (הרמיטי) שמרכז פעילותו הייתה בעמק הנהר [[אורונטס]] כ-70 קילומטר צפונית־מערבית מ[[חאלב]] (בערבית: حلب) שב[[סוריה]] של היום, וכ-40 קילומטר צפונית ל[[אנטיוכיה]]. מארון הדריך נזירים רבים שהפכו לתלמידים וחיו בסביבתו, וכשמת מארון (בשנת [[410]] לפי מסורת אחת או בשנת [[435]] על פי מסורת אחרת), בנו חסידיו מנזר לזכרו והם היוו את הגרעין שממנו צמחה הכנסייה הארמית המארונית.

מארון פעל בסביבה שכבר קיבלה על עצמה כמה דוקטרינות נוצריות ודנה בנכונותן:

*[[המינות המונופיזיטית|הדוקטרינה המונופיזיטית]], שסברה כי לישוע רק אישיות אחת וטבע אחד – אלוהי.