פסולת רדיואקטיבית – הבדלי גרסאות

חומרים רדיואקטיבים דועכים עם הזמן. [[דעיכה רדיואקטיבית]] זו גורמת לחומרים רדיואקטיבים לאבד את פעילותם הרדיואקטיבית ולהתפרק לתוצרים שניתן לטפל בהם בדרכים מסורתיות. [[מחצית חיים|זמן מחצית החיים]] של חומרים רדיואקטיבים המשמשים ב[[רפואה גרעינית]] עומד במקרים רבים על ימים, ולכן ניתן לטפל בחומרים בקלות יחסית, על ידי המתנה לדעיכתם במכלים מתאימים. עם זאת, קיימים חומרים שזמן מחצית החיים שלהןשלהם הוא אלפי שנים ולכן יש צורך לטפל בפסולת זו באופן אחר.

שיטותשיטה מקובלותמקובלת לסילוק פסולת רדיואקטיבית מטמינותהיא הטמנה: מטמינים פסולת עם רמה נמוכה של רדיואקטיביות קרוב לפני השטח, ופסולת שרמת הרדיואקטיביות שלה גבוהה, עמוק מתחת לפני השטח. כל אתרי ההטמנה אמורים למנוע דליפות וחילחול של הפסולת אל מאגרי [[מי תהום]]. [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]], אחראית, בין היתר, על קביעת תקנות וחוקים לטיפול בפסולת גרעינית.{{הערה|[http://www-ns.iaea.org/conventions/waste-jointconvention.asp האמנה לסילוק פסולת גרעינית] באתר הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית}}