זבוב הפירות הים תיכוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
פיזיולוגיה של גפי הפה |
|||
שורה 33:
לזבובים גפי פה מסננים-יונקים אשר מותאמים להמסה ספיגה וניגוב של מזון. גפי הפה מורכבים מחדק (proboscis) גמיש, דמוי קונוס הפוך, ובקצהו אונות ספוגיות (labella) אשר מחורצות באמצעות תעלות הנקראות pseudotracheae המנקזות את בלוטות הרוק, יונקות וסופגות את המזון הנוזלי לכיוון הוושט.
זבוב הפירות חש בעזרת כימורצפטורים המצויים ברגליו הקדמיות ובגפי פיו. זוג רגליו הקדמיות חשות את הסוכר שבמקור המזון, מתבצע שיקול אנרגטי ובהתאם לכך הזבוב מגיב. רגלי הזבוב בנויות מסגמנטים שונים, הסגמנט האחרון נקרא הטרסום
הורדת החדק (proboscis) משמעה להוריד אותו לאותו הגובה של הרגליים. החדק בנוי גם הוא מסגמנטים שנכנסים אחד לשני (כך שאפשר להאריכו). בקצה החדק יש פתח שמהווה את פה השאיבה והוא נקרא labellum. השערות שעל רגליו הקידמיות, טועמות את הנוזל ובמידה ויש מספיק סוכר ומעט מלח החדק ירד, יפתחו אונות החדק ותתבצע בקרה נוספת ע"י חשיפת האנדו-פסאודו-
[[קטגוריה:מינים פולשים]]
|