סלבדור (ספינת מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 59:
בדו"ח נקבע שחברי הוועד הציבורי שניהל את ההפלגה (אשר מונה על ידי קונפינו והוא עמד בראשו), לא עמדו בהתחייבותם להבטחת שלומם של הנוסעים והספינה לא הייתה כשירה להפלגה. בדו"ח לא צוין דבר לגבי חלקה של הממשלה הבולגרית, וזאת אף שהיה ברור כי פאנטב כפה על מנהל הנמל לאשר את הפלגת ה"סלבדור" וכי בין נוסעיה היו "נתינים זרים" שהפכו פליטים בעקבות החלטת הממשלה הבולגרית לגרשם. ממשלת [[טורקיה]] הקימה ועדת חקירה שקבעה אף היא שהספינה לא הייתה כשירה להפלגה. עוד קבע הדו"ח הטורקי, כי חסרו ב"סלבדור" אמצעי ניווט ובטיחות, מספר המעפילים שהועלו עליה חרג באופן ניכר מיכולת נשיאתה וכי צוותה הורכב מ"ספנים זקנים". בסיכומו, הטיל הדו"ח הטורקי את האחריות לאסון על ה[[רב חובל|קברניט]] הבולגרי ויקטור איוואנוב והוא נאסר. ב-[[1946]], פרסם קונפינו בסופיה את החוברת "עלייה ב'" ובמסגרתה התנער מאחריות לאסון.{{הערה|חיים קשלס, '''ספינות המעפילים "סלבדור", "דוריאן" ו"נאדז'דה"''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 775-780.
}}{{הערה|שם=קשלס א'}} בעיתונות היהודית התפרסמו מאמרי ביקורת נוקבים על קונפינו ועל הוועד הציבורי, תוך ציון ההתנגדות הגורפת להפלגת ה"סלבדור" מצד גורמים רבים בקרב יהדות בולגריה. יושב ראש ההסתדרות הציונית בבולגריה [[אלברט רומנו]] שיגר מכתב חריף אל ההסתדרות הציונית בישראל בבקשה לשלוח בדחיפות סרטיפיקטים ליהודי בולגריה.{{הערה|שם=שאלתיאל1}} לאחר אסון ה"סלבדור" הופסק מפעל ההעפלה הפרטי של ברוך קונפינו והותיר אותו ב[[
==אחרית דבר==
| |||