סלבדור (ספינת מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 43:
לאחר הפלגת ה[[ליברטאד]] גברה הביקורת הציבורית על ברוך קונפינו על רקע מצבה הרעוע של הספינה ותנאי ההפלגה. ב-[[20 במרץ]] 1940 אסר משרד החוץ הבולגרי על הפלגת ספינות מעפילים נושאות דגל בולגרי לארץ ישראל. במקביל המשיכו להתרכז בו[[וארנה]] יהודים רבים, חלקם פליטי "המסע לגירוש [[נתינות|נתינים]] זרים" וחלקם פליטים ממדינות אירופיות שהגיעו לבולגריה. מפקד המשטרה הבולגרית ה[[קולונל]] [[אטאנאס פאנטב]] לחץ להוצאת היהודים אל מחוץ לגבולות בולגריה בכל דרך אפשרית ובכלל זה באמצעות מפעלו של קונפינו. כמה עשרות פליטים יהודים הועלו בכוח על ידי המשטרה הבולגרית על האונייה [[פאסיפיק (אוניית מעפילים)|פאסיפיק]] שארגן [[ברטולד שטורפר]] ועגנה לתיקונים בנמל וארנה. קונפינו הואשם שהמעשה תואם עמו והוא הכחיש. הלחץ של קהילת וארנה מחד והמשטרה הבולגרית מאידך הוביל את קונפינו לרכישת ספינה נוספת.
קונפינו הקים ועד ציבורי בראשותו שלו ושל מקס דוידוב. הוועד רכש ב-320,000 [[לב (מטבע)|לבות]] מחב' סְטְרוּמָה את ה[[מפרשית]] "צאר [[קרום (שליט בולגריה)|קרום]]" (ב[[בולגרית]]: Цар Крум),
לאור מצבה הרעוע של ה"סלבדור" התנגדה [[הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה]] להפלגה וב-[[29 באוקטובר]], אף הוזמנו חברי הוועד הציבורי לשימוע במליאת הקונסיסטוריה והוזהרו שלא לסכן את חיי הנוסעים. קונפינו לא התייצב לישיבה. גם "אגודת [[הציונים הכלליים]] בסופיה", שבה כיהן בשעתו קונפינו כסגן יושב ראש, גינתה את קונפינו ואת פעילות הוועד הציבורי והתנערה מכל קשר עמם. ממשלת בריטניה, באמצעות [[שגריר]]ה [[ג'ורג' ויליאם רנדל]], דרשה מהממשלה הבולגרית למנוע את ההפלגה הספציפית וכן באופן כללי למנוע את הגירתם הלא חוקית של יהודים מבולגריה לארץ ישראל. מנהל נמל וארנה נַיְידֶנוב, סירב לאשר את ההפלגה בשל אי כשירותה של הסלבדור. הוועד הציבורי בראשות קונפינו הודיע שלא יועלו על הספינה נוסעים מעבר ליכולתה, הם ידאגו לכשירותה ובכוונתם לקיים את ההפלגה. מפקד המשטרה הבולגרי הקולונל אטאנאס פאנטב כפה על מנהל נמל וארנה לאשר את יציאת ה"סלבדור" בניגוד לחוות דעתו המקצועית ובניגוד להנחיות משרד החוץ הבולגרי וכך, ב-3 בדצמבר 1940 בשעה 21:30 יצאה ההפלגה לפועל.{{הערה|שם=שאלתיאל1|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודים 83-90.}}
| |||