סלבדור (ספינת מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41:
==רקע ורכישת הספינה==
לאחר הפלגת ה[[ליברטאד]] גברה הביקורת הציבורית על ברוך קונפינו על רקע מצבה הרעוע של הספינה ותנאי ההפלגה. ב-[[20 במרץ]] 1940 אסר משרד החוץ הבולגרי על הפלגת ספינות מעפילים נושאות דגל בולגרי לארץ ישראל. במקביל המשיכו להתרכז בו[[וארנה]] יהודים רבים, חלקם פליטי [[יהדות בולגריה#יהדות בולגריה במלחמת העולם השנייה|"המסע לגירוש
קונפינו הקים ועד ציבורי בראשותו שלו ושל מקס דוידוב. הוועד רכש ב-320,000 [[לב (מטבע)|לבות]] מחב' סְטְרוּמָה את ה[[מפרשית]] "צאר [[קרום (שליט בולגריה)|קרום]]" (ב[[בולגרית]]: Цар Крум), ספינת עץ שהושקה ב-[[1912]], בת 100 טונות, אורכה 20 מטרים ורוחבה 6 מטרים.{{הערה|[http://www.wertheimer.info/family/GRAMPS/Haapalah/plc/d/1/bbf985646005cea641d.html הספינה סלבדור], באתר wertheimer.info {{אנגלית}}.}}{{הערה|שם=שאלתיאל1}} הספינה חסרה פריטי ציוד בטיחות ותברואה בסיסיים ועברה שיפוצים מסוימים כדי להתאים להובלת נוסעים. ההצעה להתקין במפרשית מנוע נדחתה על ידי הוועד הציבורי. שמה של הספינה שונה ל"סלבדור" (בלאדינו: מושיע). לפי התכנון המקורי, 250 מעפילים אמורים היו להפליג על ה"סלבדור" ומספר זה הלך והאמיר ככל שהתקרב מועד ההפלגה וגבר הלחץ לביצועה. בגין ההפלגה שילמו הנוסעים סכום ממוצע שנע בין 5,000 ל-6,000 לבות (כ-500 עד 600 [[דולר אמריקני|דולרים אמריקניים]]). צוות הספינה מנה 3 מלחים. הקברניט ה[[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרי]] ויקטור איוואנוב ושני מלחים רוסים. עוד שני בני הקהילה היהודית בווארנה התנדבו לסייע בהפלגה והיו אנשי צוות לא רשמיים. ה"סלבדור" הפליגה תחת [[דגל אורוגוואי]].
|