לזר קגנוביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2:
'''לזר קגנוביץ'''' ('''אלעזר''', [[22 בנובמבר]] [[1893]] - [[25 ביולי]] [[1991]]), היה פוליטיקאי [[ברית המועצות|סובייטי]] ממוצא יהודי, עמית וחבר לדרך של [[יוסיף סטלין]] ו[[שר]] בכיר בממשלתו.
קגנוביץ
הצטרף ל[[המפלגה הבולשביקית|מפלגה הבולשביקית]] ב-[[1911]] בעקבות אחיו שהיה כבר חבר מפלגה. ב-[[1915]] נעצר ונשלח חזרה לקאבאני. במאי [[1917]] הוא נהיה למנהיג של מיליציה בולשביקית ב[[סרטוב]]. ב[[אוגוסט]] [[1917]] תפס את מנהיגות ועידת הפולסקי של המפלגה הבולשביקית ב[[בלארוס]]. ב[[מהפכת אוקטובר]] הוא עמד בראש ההפיכה ב[[גומל]].
בין [[1925]] ל-[[1928]] ובין מרץ לדצמבר [[1947]] שימש בתפקיד [[המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית]] של [[אוקראינה]].
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], במשותף עם [[ויאצ'סלב מולוטוב]], לקח חלק ב[[תוכנית החומש (ברית המועצות)|תוכנית החומש]] הסובייטית וה[[קולקטיביזציה]], שהביאו לרעב הגדול ב[[הולודומור]] ולמותם מרעב של מיליוני [[אוקראינים]]. בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] היה בין חברי הקבינט הסובייטי שחתמו על ההוראות ל[[טבח יער קאטין]]. לאחר מותו של סטלין היה חבר הקבוצה שעמדה ברשות המפלגה הקומוניסטית, אך כשנבחר [[חרושצ'וב]] למזכיר הכללי, בשנת [[1957]], הודח והואשם בחברות ב[[הקבוצה האנטי-מפלגתית|קבוצה אנטי-מפלגתית]]. לאחר הדחתו שימש כראש בית חרושת
בקיץ [[1941]], כשצבאות גרמניה מתקדמים מזרחה ובעיצומה של התמוטטות הצבא האדום, בעודו משמש בתפקיד שר התחבורה הסובייטי, סיפק קגנוביץ' קרונות לפינוי מפעלי התעשייה ואוכלוסייה אזרחית מזרחה. בזכות הפינוי, הצליחו יהודים רבים לעזוב את השטח שנכבש על ידי ה[[נאצים]] ולהינצל מ[[השואה|ציפורני מכונת ההשמדה הנאצית]].
| |||