פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 4 שנים
* [[רש"י]] מפרש שהצלם הוא חותם כמו תבנית של מטבע, ואותה תבנית היא תבנית אלוהית ודמות דיוקנו של האל.
* ה[[רמב"ם]] ורבנו [[בחיי בן אשר]] סברו שצלם אלוהים הוא התבונה המופשטת של האדם, שבה הוא משיג ומתבונן במהותו של העולם ויוצר [[הפשטה]] של העולם. הרמב"ם מבחין בין צלם, תואר ודמות. בעוד ש'''תואר''' הוא צורתו החיצונית של הדבר, '''צלם''' הוא מהותו הטבעית וצורתו הפנימית, ואילו '''דמות''' הוא מלשון דמיון, שלשכלו של האדם יש דמיון מה לשכל האלוהי, ולכן נאמר על האדם שהוא בצלמו ובדמותו של אלוהים{{הערה|1=[http://press.tau.ac.il/perplexed/chapters/chap_1_01.htm מורה נבוכים, חלק א' פרק א' ]}}.
* ה[[רמב"ן]] ו[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] טוענים שה[[נשמה]] שבאדם - החלק הרוחני המטפיסיהמטפיזי שבו שאיננו מתכלה ונשאר לעד - הוא הצלם, שבו הוא מתדמה לאלוהים.
* ל[[חזקיה בן מנוח|חזקוני]] קשה לקבל את הפרשנות שיש דמיון בין האדם לאלוהים ולכן הוא מפרש שלושה פירושים
::1. בצלם אלוהים הכוונה בדמות המלאכים, כפי שמפרשים בפסוק "והייתם כאלהים".
::3. שהמקרא צריך להיות כתוב באופן הבא: "אלהים ברא אותו בצלם".
* ה[[משך חכמה]] טען שדווקא יכולת [[בחירה חופשית|הבחירה החופשית]] שיש לאדם, בניגוד לכל נוצר אחר, ואפילו לפעול כנגד נטיותיו היא הצלם, כשם שהאלוהים חופשי באופן מוחלט לעשות כרצונו, כך האדם אינו נשלט בידי הטבע, אלא יכול לבחור בין טוב לרע.
* ה[[מלבי"ם]] בפרשנותו על הפסוק בתהיליםב[[תהילים]]: {{הדגשה|אַךְ '''בְּצֶלֶם''' יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.||תהילים לט ז}}, סובר בפירוש שקרוב למשך חכמה, כי היחס שבין גוף האדם לנפשו הוא כמו היחס שבין עולם הטבע לאלוהות, וכמו שהאלוהות מתלבשת בעולם הטבע בעל החוקים הקבועים להנהיג אותו באופן בחירי ועל טבעי, כך לאדם יש יכולת להחלץ מהטבע של גופו וחוקיו ו"לברוא את עצמו בריאה חדשה להיות כבני אלהים", מתוך טבע תשוקת הנפש להתעלות לשורשה העליון.
* [[חיים אבן עטר|אור החיים]] בעקבות הכפילות בפסוק, מפרש כי יש לאדם שתי צלמים, אחד גלוי שמצוי בכל אדם (בצלמו), והשני נסתר שמצוי רק בעם ישראל (בצלם אלוהים).
* על פי ה[[קבלה]] צורת גופו של האדם היא בצלם, באשר צורת תבניתו רומזת על רעיונות מופשטים ובמיוחד על האצילות העליונה ועשר הספירות שצורתו דוגמה להם{{הערה|1=רבינו בחיי, פירוש לבראשית א' כ"ז}}. בהתאם לקו הזה [[המהרל מפראג|המהר"ל מפראג]], לדוגמה, טען שעמידתו של האדם זקוף מול כל החיות שכפופות וכאילו משתחוות לפניו, מרמזת שהוא כאלוהים יש בו את תכונת המלכות והשליטה. אלוהים שולט בעולמות המטפיזיים ואילו האדם שולט בעולם הפיזי.