בום על-קולי – הבדלי גרסאות

[[ישראל]] השתמשה פעמים אחדות בשיטה זו כאמצעי לחץ והרתעה מול אויבותיה במדינות. [[גיחות הרעשה מעל קהיר במלחמת ההתשה|השימוש הראשון בהרעשה על קולית נעשה במלחמת ההתשה]]. ביוני [[1969]] ביצעה רביעיית מטוסי [[מיראז' 3]], שהייתה במשימת צילום מעל שדות תעופה במצרים, בום על-קולי ב[[קהיר]] מעל ביתו של נשיא [[מצרים]], [[גמאל עבד אל נאצר]], וגרמה לניפוץ חלונות ביתו. ב-5 בנובמבר [[1969]] ביצעו שני [[F-4 פנטום|פנטומים]] בום על-קולי מעל קהיר, וב-29 בינואר [[1970]], לאחר שמיג סורי חדר ועשה בום מעל חיפה, החזיר חיל האוויר בזוג פנטומים שעשו בום על קולי ב[[דמשק]], ובלילה נשברו באופן זה שמשות רבות גם ב[[לטקיה]], [[חומס]], [[חמה (עיר)|חמה]] ו[[חאלב]] כאות אזהרה ל[[סוריה|סורים]]{{הערה|דן סלע|, "69 - רעם הפטישים" משרד הביטחון הוצאה לאור תשנ"ח, עמ' 57}}. בשנת [[1974]] ביצעה ישראל גיחות הרעשה מעל לכפרים ב[[פתחלנד]] ב[[לבנון]] זאת בתגובה לפיגועים שבוצעו על ידי טרוריסטים שיצאו מאזור זה. כתוצאה מנזקי ההרעשה עזבו חלק מהתושבים את הכפרים.{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Default/Scripting/ArticleWin.asp?From=Archive&Source=Page&Skin=TAUHe&BaseHref=MAR/1974/05/19&PageLabelPrint=1&EntityId=Ar00107&ViewMode=HTML]}}. בשנים [[2003]], [[2006]] ביצעה ישראל גיחות הרעשה בסוריה. בשנות ה-2000 השתמש צה"ל באמצעי זה גם להרתעה מול [[ארגון טרור|ארגוני הטרור]] ב[[רצועת עזה]].{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|"צריכה להיות הרתעה אמיתית בעזה"|3163407|2 בנובמבר 2005|}}}}