יחסי אפריקה–ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה וקצת קיצור לאור תבנית העריכה/שכתוב |
|||
שורה 93:
===יחסי ישראל - אתיופיה===
{{ערך מורחב|יחסי אתיופיה-ישראל}}
כחלק מברית פריפריה, לישראל היו קשרים מיוחדים עם '''אתיופיה''' גם בתקופת משטרו של [[היילה סלאסי]] וגם בתקופת משטר ה"דרג" המרקסיסטי הדכאני. בשנת 1952 החלו קשרי מסחר עם אתיופיה והמדינה היוותה את אחת משותפות המסחר הגדולות והחשובות של ישראל. באותן שנים ישראל ייבאה בקר מאתיופיה, אך לפי מאמרו של בישקו, משרדי החברה באתיופיה שימשו תחנה למודיעין הישראלי במדינה.
בסוף שנות החמישים החלה מדינת ישראל להעניק סיוע לאתיופיה באמצעות פרויקטים בתחום ה[[חקלאות]], ה[[רפואה]], הכשרת עובדי שירות ו[[פיתוח]]. גם הופעלו תוכניות חילופי סטודנטים ומרצים בין המדינות. ב-1966 הייתה באתיופיה משלחת צבאית ישראלית שמנתה 100 איש. זו משלחת השנייה בגודלה אחרי משלחתה של ארצות הברית במדינה. באותן שנים אתיופיה קיבלה את מירב הסיוע הישראלי בהשוואה למדינות אפריקה אחרות.
ישראל הכשירה את הכוחות המיוחדים של צבא אתיופיה למאבק בתנועה הלאומית האריתראית. לישראל הייתה גם גישה לנמל מסוואה האריתראי בים סוף. ניסיונות ה[[דייג]] באזור החלו ביוזמת כמה משרדי ממשלה בשנת 1958. היה למערכת הביטחון הישראלית אינטרס לנוכחות באזור המוקף ארצות ערב. במקביל, באותה תקופה ענף הדיג היה נתון במשבר בגלל צמצום שדות הדיג באגן הים התיכון ותקריות עם ספינות משמר מצריות.
▲ישראל הכשירה את הכוחות המיוחדים של צבא אתיופיה למאבק בתנועה הלאומית האריתראית. לישראל הייתה גם גישה לנמל מסוואה האריתראי בים סוף. ניסיונות ה[[דייג]] באזור החלו ביוזמת כמה משרדי ממשלה בשנת 1958. היה למערכת הביטחון הישראלית אינטרס לנוכחות באזור המוקף ארצות ערב. במקביל, באותה תקופה ענף הדיג היה נתון במשבר בגלל צמצום שדות הדיג באגן הים התיכון ותקריות עם ספינות משמר מצריות.<br />
בסוף שנת 1960 יצאו ספינות ישראליות למסע סביב אפריקה, שארך שלושה חדשים והן החלו לדוג ב[[ים סוף]] בראשית שנת 1961. הספינות הועברו ל[[אילת]] בדרך היבשה ושטו למסאווה דרך ים סוף. בשנות שלטונו של [[היילה סלאסי]] באתיופיה, התמיכה של ישראל במשטרו סייעה למנוע שלושה ניסיונות הפיכה נגדו. ב-1973 אתיופיה, בהשפעת [[ארגון האחדות האפריקאי]], ניתקה את קשריה הדיפלומטיים עם ישראל, וב-1974 הופל משטרו של היילה סלאסי בהפיכה צבאית.
המבצע נודע כ[[מבצע שבא]]. נטען שארצות הברית הבטיחה סיוע אמריקאי מוגבר למנהיג סודן, כאשר החוב של [[סודאן]] באתו זמן עמד על 9 מיליארד דולר, והוא הבטיח לאפשר לישראל לבצע את האיסוף משטח סודן. ב-1989 חודשו קשרים בין אתיופיה לישראל.
▲בתחילת שנות ה-80 שוב הופשרו היחסים בין המדינות ולפי חלק מהדיווחים, ישראל אף סיפקה לאתיופיה ב-1983 ציוד צבאי [[סובייטי]] בשווי 20 מיליון דולר, ציוד שהוחרם במאבק עם [[אש"ף]]. לפי חלק מהמקורות, ב-1985 יועצים צבאיים ישראלים חזרו לאתיופיה. באותו זמן גם התבצע [[מבצע משה]]. יש הסבורים שהעברת הציוד קשורה לעליית יהדות אתיופיה. עיתוי המבצע היה מכריע גם כן, משום שבתקופה זו השתולל רעב באתיופיה ו-350 אלף פליטים ברחו ל[[סודאן]]. יחד עם זאת, כאשר דבר המבצע נודע בתקשורת, ממשלת אתיופיה טענה שתושביה נחטפים ודרשה להחזירם. הרכבת האווירית יצאה משטח [[סודאן]] מדינה של[[ישראל]] לא היו יחסים עמה. סודן ספגה ביקורת והופעלו עליה לחצים מצד העולם הערבי והמבצע הופסק. האיסוף של שאר [[יהודי אתיופיה]] נעשה מאוחר יותר בשנת 1985 תחת כיסוי מטוסי סיוע אמריקאים לסודן. <br />
▲המבצע נודע כ[[מבצע שבא]]. נטען שארצות הברית הבטיחה סיוע אמריקאי מוגבר למנהיג סודן, כאשר החוב של [[סודאן]] באתו זמן עמד על 9 מיליארד דולר, והוא הבטיח לאפשר לישראל לבצע את האיסוף משטח סודן. ב-1989 חודשו קשרים בין אתיופיה לישראל. <br />
▲בעקבות השינויים במאזן הכוחות של המלחמה הקרה והפסקת התמיכה המתוכננת של ברית המועצות, אתיופיה החלה להפנות את מבטה אל המערב ולא ישראל. ב-1991 התקיים [[מבצע שלמה]] שנעשה בתיאום גלוי עם ממשלת אתיופיה. אתיופיה ביקשה נשק תמורת שיתוף הפעולה וישראל הציעה לה מתקנים להתפלת מים. בסופו של דבר אתיופיה קיבלה סיוע של 35 מיליון דולר. במסגרת התחממות ביחסים בין שתי המדינות, אתיופיה נמנעה בהצבעה ב[[או"ם]] שנועדה להכיר בציונות כסוג של [[גזענות]]. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה משלחת אתיופית לישראל בנושא חקלאות ותעשייה.<br />
ב-1991 הוצע ל[[אריתראה]] סיוע בתחום החקלאות והפיתוח. [[אריתראה]] קיבלה את עצמאותה מאתיופיה בשנת 1993.
| |||