יחסי גאנה–ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: בן-גוריון |
הגהה |
||
שורה 8:
| צבע 2 = #C61F1F
}}
בין '''[[מדינת ישראל]]''' ו'''[[גאנה|רפובליקת גאנה]]''' קיימים '''[[יחסים דיפלומטיים]]''' רשמיים נכון לשנת [[2013]], וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי ה[[מסחר]] וה[[חקלאות]].
==היסטוריה==
היחסים בין ישראל וגאנה החלו
[[קובץ:Krobo Edusei - Ben Gurion 1959.jpg|250px|ממוזער|ימין|קרובו אדוסיי, הפוליטיקאי הראשון מגאנה שביקר בישראל, עם [[דוד בן-גוריון]] ב-[[1959]]]]▼
[[קובץ:PikiWiki Israel 7501 Gan-Samuel - visiting delegation from Ghana 1957.jpg|250px|ממוזער|ימין|ביקור משלחת מגאנה בקיבוץ [[גן שמואל]], ביחד עם ילדי הקיבוץ ונציגים ישראלים ב-[[1957]]]]▼
▲היחסים בין ישראל וגאנה החלו עוד בתחילת [[שנות ה-50]], זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל, כאשר לאורך מחציתו השנייה של העשור ישראל הפעילה מספר פרויקטים בגאנה, במימון חלקי מטעם ממשלת ישראל, וכן סייעה בהקמתו של צי ימי משותף לישראל ולגאנה, אשר כ-40% ממנו היו תחת שליטתה של חברת "[[צים]]", דאז חברה ממשלתית בבעלות מדינת ישראל. בנוסף, ישראל סייעה בהקמת אקדמיה למקצועות הסחר הימי בגאנה.
בשנת [[1957]], שווי הייצוא של סחורה ישראלית לגאנה עמד על סך של כ-135,000 [[דולר אמריקאי]]. באותה השנה חברת [[תה"ל]] (תכנון המים לישראל בע"מ) סייעה בפיתוח תשתיות המים בגאנה. באותה השנה גם פעלה חברת [[סולל בונה]], בשיתוף ממשלת גאנה, להקמת חברת הבנייה הלאומית של גאנה (GNCC).
שורה 22 ⟵ 20:
היחסים בין שתי המדינות התחממו פעם נוספת בעקבות ההפיכה הצבאית בגאנה בשנת [[1966]], וזאת בשל רצונו של המשטר החדש לזכות בסיוע צבאי מטעם מדינת ישראל, תחום שישראל רכשה בו מוניטין מכובד. עם זאת, באותה התקופה ישראל התמקדה בפעילות דיפלומטית באזור [[מזרח אפריקה]], ופחות התעניינה בחלקה המערבי של היבשת, ומסיבה זו ממשלת גאנה לא הצליחה להבטיח סיוע צבאי משמעותי מצד ישראל, דבר שהוביל להצטננות מחודשת ביחסי שתי המדינות. בסופו של דבר, בעקבות [[מלחמת יום הכיפורים]] בשנת [[1973]], גאנה, יחד עם מדינות רבות באפריקה, הודיעה על ניתוק הקשרים עם מדינת ישראל, החזירה את שגרירה מישראל, וסגרה את שגרירות ישראל באקרה{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|לא רק ג'ון פנטסיל: גאנה שוב חברה של ישראל|4122476|14 בספטמבר 2011|}}}}. עם זאת, חרף ניתוק היחסים המשיכו להתקיים קשרים מסחריים חלקיים בין שתי המדינות, הרחק מאור הזרקורים.
<gallery>
לאחר 38 שנות ניתוק, היחסים בין ישראל וגאנה שוקמו באופן רשמי במהלך שנת [[2011]], בשעה שישראל שבה וחנכה שגרירות רשמית בגאנה{{הערה|1=[http://www.chamber.org.il/content.aspx?code=14134&cat=3294 ישראל פותחת שגרירות בגאנה 14.9.11], באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"}}. בתקופה זו היקף המסחר בין שתי המדינות עלה בצורה משמעותית{{הערה|1=[http://megafon-news.co.il/asys/archives/66686 מלך האשאנטי השני העניק גלימה וכיסא מלכות לנשיא פרס], באתר "מגפון"}}, וגאנה הפכה ליעד אטרקטיבי עבור אנשי עסקים מישראל, בין היתר הודות לגילוי נפט באדמתה{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|לא רק ג'ון פנטסיל: גאנה שוב חברה של ישראל|4122476|14 בספטמבר 2011|}}}}. במסגרת הפריחה המחודשת ביחסים, משלחת רשמית מטעם צה"ל יצאה לגאנה בנובמבר [[2012]], בעקבות קריסת קניון בן ארבע קומות, לשם מתן סיוע הומניטרי וחילוץ הלכודים מתחת להריסות{{הערה|1=[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/414/268.html מרכז קניות קרס בגאנה, ישראל נערכת לסייע], באתר [[מעריב nrg]]}}{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה|ישראל תסייע בחילוץ לכודים מקניון שקרס בגאנה|23213|7 בנובמבר 2012}}}}.▼
▲
▲
</gallery>
== היחסים בתחילת המאה ה-21 ==
לאחר 38 שנות ניתוק, היחסים בין ישראל וגאנה שוקמו באופן רשמי במהלך שנת [[2011]], בשעה שישראל שבה וחנכה שגרירות רשמית בגאנה{{הערה|1=[http://www.chamber.org.il/content.aspx?code=14134&cat=3294 ישראל פותחת שגרירות בגאנה 14.9.11], באתר "לשכת המסחר תל אביב והמרכז"}}.
▲
==ראו גם==
* [[בית ישראל (גאנה)]]
| |||