אח"י וג'ווד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 87:
במקרה של אוניית המעפילים [[אנצו סרני (אוניית מעפילים)|אנצ'ו סרני]] שנתפשה בינואר 1946 במרחק 70 [[מיל ימי]] מחופי ארץ ישראל, הצליח [[המוסד לעליה ב']] למנוע את החרמתה במסגרת הליך משפטי. מנקודת ראות הבריטים, מעצר בלב ים לא היה מאפשר להם להחרים את האונייה. וודאי לא כאשר האנייה תבקש עזרה והבריטים יגררו אותה לחיפה. מצד שני חששו הבריטים ש[[אוניית מעפילים]] תתפרץ ותוריד אנשים לחוף. תכננו את מעשיהם לעצור את הבאים בכניסה ל[[מים טריטוריאליים]] שהיו אז 3 [[מיל ימי]] מהחוף.
 
ב-25 ביוני 1946 בשעה 17:20 במרחק 129 [[מיל ימי]] מחוף תל אביב החל מטוס סיור בריטי לעקוב אחרי האונייה. הועברה פקודת יירוט לשייטת הבריטית בציון האתר {{coord|32|04|00|N|32|13|00|E|display=inline,title|}} כשלוש שעות מאוחר יותר הגיעה משחתת ואותתה: "WHAT SHIP". המשחתות הבריטיות HMS Venus ו-HMS Talybont כוונו אל האוניה והחלו ללוותה. רב החובל דומם את המנועים וסירב להתקדם עד שיובטח לו שהאנייה לא תוחרם. בהמשך הורדה סירה קטנה עם אנשים והאונייה התקדמה לכיוון החוף. ליד החוף חסמה את הדרך המשחתת HMS Haydon.
 
בשעות הלילה הגיע מברק ממפקד [[המוסד לעליה ב']] בארץ, [[דוד נמרי]], המורה להניף [[דגל עברי|דגל תכלת לבן]] וכתובת גדולה: '''קול. י וג'ווד'''. ניתנה הוראה לפנות לחיפה, אך במרחק 10 מיל מהחוף לכבות את המכונות. זאת כדי ליצור מצב שהבריטים גוררים את האנייה מנקודת ציון שמחוץ למים הטריטוריאלים אל החוף. למעפילים נתנה הוראה לא להתנגד להשתלטות הבריטית הצפויה על האונייה ולגרירתה.
 
הבריטים התכוננו לכך שהמעפילים יתפזרו וינסו להגיע לחוף עם מספר סירות. כמו כן העריכו שצוות אנשי הפלי"ם ינסו להתחמק בסירה אחרת. הוג'ווד הורידה סירת מנוע עם 20 מעפילים כדי לשחק את תפקיד המלווים. הסירה נתפסה, ורק מאוחר יותר התברר לבריטים כי בסירה לא היו אנשי ה[[פלי"ם]]. במשך הלילה נצמדה המשחתת HMS VENUS קרוב מאוד ל''"וג'ווד'' ". אוניות לא מפליגות צמוד בלב ים והדבר סיכן את בטיחות השיט של ה''הגנה''. רב החובל הרעים קולו במגפון ובין היתר אמר {{ציטוטון|מדוע אתם עוקבים אחרינו?}} אך המשחתת לא ענתה והמשיכה להפליג קרוב בצורה מסכנת. בבוקר שאלה {{ציטוטון|האם אפשר לעזור במשהו?}} והתשובה הייתה {{ציטוטון|אונייה זו עמוסה ב 1,300 פליטים, אנו רוצים ללכת לחיפה, ישנן 6 נשים חולות על האונייה, אין לנו מזון או מים. אנו רוצים ללכת לחיפה.}}
אוניות לא מפליגות צמודות בלב ים והדבר סיכן את בטיחות השיט של ה"הגנה".
 
רב החובל הרעים קולו במגפון ובין היתר אמר: {{ציטוטון|מדוע אתם עוקבים אחרינו?}}
 
אך המשחתת לא ענתה והמשיכה להפליג קרוב בצורה מסכנת. בבוקר שאלה: {{ציטוטון|האם אפשר לעזור במשהו?}}
 
תשובת המעפילים הייתה: {{ציטוטון|אונייה זו עמוסה ב 1,300 פליטים, אנו רוצים ללכת לחיפה, ישנן 6 נשים חולות על האונייה, אין לנו מזון או מים. אנו רוצים ללכת לחיפה.}}
כאשר נמצאו בהקרבת חיפה ונראה שהבריטים מתכננים השתלטות. הוחלט לעשות להם את הדבר קשה. ה''וג'ווד'' נדרשה לעצור . רב החובל ביצע מהירות מלאה לכיוון חיפה. המשחתות ירו יריות אזהרה באוויר. במטרה לאפשר לצוות להיטמע בין המעפילים הוטה ההגה ונקשר והמכונה הופעלה בכח מלא לאחור. ה''וג'ווד יצרה מעגלים ולקח לבריטים כ-40 דקות עד שהצליחו לעלות ולהשתלט על האונייה, שהובאה ב-[[26 ביוני]] [[1946]] אל מחוץ ל[[נמל חיפה]]{{הערה|{{דבר||וג'ווד הובאה אתמול לנמל חיפה|1946/06/27|00100}}}}.
 
כאשר נמצאוהגיעה בהקרבתהאונייה חיפהבסמוך לחיפה ונראה שהבריטים מתכננים השתלטות., הוחלט לעשותלהקשות להם את הדבר קשהעליהם. ה''וג'ווד'' נדרשה לעצור . רב החובל ביצע מהירותשיט במהירות מלאה לכיוון חיפה. המשחתות ירו יריות אזהרה באוויר. במטרה לאפשר לצוות להיטמע בין המעפילים הוטה ההגה ונקשר והמכונה הופעלה בכחבכוח מלא לאחור. ה''"וג'ווד" יצרה מעגלים ולקח לבריטים כ-40 דקות עד שהצליחו לעלות ולהשתלט על האונייה, שהובאה ב-[[26 ביוני]] [[1946]] אל מחוץ ל[[נמל חיפה]]{{הערה|{{דבר||וג'ווד הובאה אתמול לנמל חיפה|1946/06/27|00100}}}}.
ב-27 ביוני 1946 לפני הצהריים נגררה האונייה אל תוך הנמל והמעפילים הועלו לחוף ונלקחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. יומיים מאוחר יותר נאלצו הבריטים להוציא את המעפילים מהמחנה למאהל זמני בשדה, כדי לאכסן בו את עצורי [[השבת השחורה]]. המתנדבים האמריקנים התחזו למעפילים, ובמשך ימים לא דיברו, כדי שלא יזהו על ידי המבטא שלהם. היו מופתעים מכך שהבריטים לא ניסו במיוחד לאתרם בין המעפילים. למעשה הבריטים לא רצו להדגיש את העובדה שאזרחים אמריקאים השתתפו בהשטת האונייה בכך היה נגרם הד תקשורתי רב בארצות הברית. לאחר כחודש הצליחו אנשי הצוות להשתחרר מהמעצר חלקם המשיכו במבצעי עליה ב' וחלקם חזרו לארצות הברית.
 
ב-27 ביוני 1946 לפני הצהריים נגררה האונייה אל תוך הנמל והמעפילים הועלו לחוף ונלקחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]].
 
ב-27 ביוני 1946 לפני הצהריים נגררה האונייה אל תוך הנמל והמעפילים הועלו לחוף ונלקחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. יומיים מאוחר יותר נאלצו הבריטים להוציא את המעפילים מהמחנה למאהל זמני בשדה, כדי לאכסן בו את עצורי [[השבת השחורה]]. המתנדבים האמריקנים התחזו למעפילים, ובמשך ימים לא דיברו, כדי שלא יזהו על ידי המבטא שלהם. היו מופתעים מכך שהבריטים לא ניסו במיוחד לאתרם בין המעפילים. למעשה הבריטים לא רצו להדגיש את העובדה שאזרחים אמריקאים השתתפו בהשטת האונייה בכך היה נגרם הד תקשורתי רב בארצות הברית. לאחר כחודש הצליחו אנשי הצוות להשתחרר מהמעצר חלקם המשיכו במבצעי עליה ב' וחלקם חזרו לארצות הברית.
 
האונייה הוחזקה על ידי הבריטים במעגן בנמל חיפה, יחד עם שאר אוניות "[[צי הצללים]]", עד שעזבו את הארץ ביוני 1948.