רציחות נוסח אוקספורד – הבדלי גרסאות

ה[[מספר (ספרות)|מְּסַפֵּר]], צעיר בן 22, בעל תואר ראשון ב[[מתמטיקה]], הגיע בקיץ [[1993]] מ[[ארגנטינה]] לאוקספורד, לשם לימודים מתקדמים ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], בהנחייתה של אמילי ברונסון. בעצת המנחה שלו הוא שוכר חדר בביתה של גברת איגלטון, ישישה חולנית, שבמהלך [[מלחמת העולם השנייה]] סייעה ל[[אלן טיורינג]] בפענוח צופן ה"[[אניגמה]]". בדירה מתגוררת גם בֶּת, נכדתה המרירה של גברת איגלטון, העוסקת בנגינה ב[[צ'לו]] ב[[תזמורת קאמרית]] מקומית.

פקד פיטרסן, ואתו המְּסַפֵּר וסלדום, מנסים לגלות בשני הפתקים הללו רמז לרצח הבא, וסלדום נותן לפיטרסן דף ובו תחזיתו לסמל הבא בסדרה, אך הם אינם מצליחים למנוע את הרצח הבא: בעת שהם נוכחים ב[[קונצרט]] ב[[ארמון בלנהיים]], בהשתתפותה של בֶּת, נגן ה[[משולש (כלי נגינה)|משולש]] הזקן מת. במקום נמצאו, על כסאו של סלדום, שתי פיסות נייר שנתלשו מהתוכנייה, ובהן המילים "השלישי בסדרה" ו"משולש".

סלדום מביע חשש שהנרצח הבא בסדרה יהיה ה[[מתמטיקאי]] [[אנדרו ויילס]], שצפוי להרצות ב[[אוניברסיטת קיימברידג']] על הישגו הגדול - הוכחתו ל{{ה|משפט האחרון של פרמה}}. סלדום ומתמטיקאים נוספים נוסעים באוטובוס ל[[אוניברסיטת קיימברידג']] כדי לשמוע את ההרצאה, ואילו המְּסַפֵּר נשאר באוקספורד עם לורנה. לורנה מוזעקת לבית החולים בעקבות [[תאונת דרכים]] רבת נפגעים של אוטובוס שהיה בדרכו מקיימברידג' לאוקספורד, והמְּסַפֵּר חושש שזה היה האוטובוס של המתמטיקאים, אך מצפייה בטלוויזיה מתברר לו שהיה זה אוטובוס של תלמידים הלוקים ב[[תסמונת דאון]]. עשרת התלמידים נספו בתאונה. נהג האוטובוס, שאותו זיהה המְסַפֵּר כאביה של קייטלין, נספה גם הוא, אף שקפץ מהאוטובוס ברגע האחרון. מאחד התלמידים שנספו נלקחה [[ריאה]] שהושתלה בקייטלין.