קורבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קורבנות ביהדות: {{תנ"ך|בראשית|ח|כ}}
מ ←‏קורבנות ביהדות: {{תנ"ך|יחזקאל|מ}} - {{תנ"ך|יחזקאל|מח}}
שורה 20:
על פי המקרא בני האדם הקריבו קרבנות החל משחר האנושות. [[קין]] ו[[הבל]] היו הראשונים להקריב עולות, מה שהוביל לריב ביניהם ולרצח הבל. [[נח]] הקריב עולה כהודאה על הצלתו ממי [[המבול]] {{ציטוט|תוכן="וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ, לַיהוָה; וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת, בַּמִּזְבֵּחַ"|מקור={{תנ"ך|בראשית|ח|כ}}}} [[יצחק]] כמעט שהוקרב באירוע [[עקדת יצחק]].
 
ב[[יהדות]] קורבן הוא מתנה ל[[השם המפורש|ה']]. הקורבן הוקרב על גבי ה"[[במות|במה]]" או על גבי ה[[מזבח העולה|מזבח]] ב[[בית המקדש]]. הקורבן נקרא כך כיוון שבאמצעותו מתקרב האדם לאל. הקרבת קורבנות הייתה חלק מרכזי בפולחן הדתי. ה[[מזבח]]ות וה[[מקדש]]ים היוו מרכזים רוחניים לעם במשך תקופה ארוכה. רוב פירוט דיני הקורבנות לסוגיהם נמצא ב[[תורה]] בספר [[ויקרא]] ובאופן פחות בספר [[במדבר]]. ב[[נביאים]] מופיעים דיני כהונה וקורבנות גם בספר [[יחזקאל]]{{הערה|1=פרקים {{תנ"ך|יחזקאל|מ}} - {{תנ"ך|יחזקאל|מח}}}}. ב[[משנה]] ולאחריה ב[[תלמוד הבבלי]] דיני הקורבנות מופיעים בעיקר ב[[סדר קודשים]].
 
הקורבנות מגוונים מאוד - מהחי ומהצומח, כאשר כל סממן בקורבן טעון במשמעות סמלית. כך לדוגמה במנחת הקנאות של ה[[סוטה (הלכה)|סוטה]] אין שמן או לבונה, וכן גם במנחת החוטא, כדי שהקורבן יהיה בזוי ופחות. כהן גדול שחטא מביא [[פרה|פר]] לקורבנו בעוד שאדם פשוט מביא רק [[כבש]]ה או [[עז הבית|שעירה]].