מיכאיל באקונין – הבדלי גרסאות

הוא עבר ל[[גרמניה]], שם למד את התאוריה של [[הגל]] והחל להתרועע עם אנשי [[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל]] גרמנים. ב[[צרפת]] פגש את [[פייר-ג'וזף פרודון]] ואת הגולים הפולנים ומשם עבר ל[[שווייץ]], שם פעל בשיתוף עם תנועות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] שונות. ב־[[1842]], פרסם בקונין בעילום שם את ספרו 'הריקאציה בגרמניה', ובו משפטו המפורסם "תשוקת ההרס היא גם תשוקה בונה", כפיתוח פרשנות מהפכנית ל[[דיאלקטיקה]] של [[הגל]]. בחיבור הוא גם טען כי העם הגרמני אינו יכול לקפוא על שמריו, ולכן עליו לשאוף לקידום המהפכנות.

 

 

ב־[[1848]], עם חזרתו ל[[פריז]], הוציא לאור מנשר תוקפני נגד רוסיה אשר הביא לגירושו מצרפת. [[אביב העמים|התנועה המהפכנית של 1848]] נתנה לו את ההזדמנות לה חיכה להפיץ את דעותיו ברבים.