חצר גשר הישנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.125.135.237 (שיחה) לעריכה האחרונה של עדירל
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
אדמות האזור נרכשו כבר בתחילת [[המאה ה-20]] על ידי [[יק"א]] מידי [[משפחת סורסוק]]{{הערה|כ-10,000 דונם נרכשו באל-ג'סר ומלחמיה}} אולם השלטונות הטורקיים הפקיעו חלקים גדולים מקרקעות אלו לצרכים ציבוריים (למשל פסי רכבת ותחנות). רק לאחר הקמת [[המנדט הבריטי]] בוטלו ההפקעות וניתן היה לחדש את ההתיישבות באזור.
 
כבר ב-[[1920]] עלתה למקום קבוצה של חלוצים שהורכבה ממשוחררי [[הגדודים העבריים]] ומאנשי [[גדוד העבודה]] שקראו למקום "גשר נחלים". הקבוצה בחרה להתיישב ב[[חאן (מבנה)|חאן]] [[ממלוכים|ממלוכי]] חרב בקרבת הגשרים. קבוצה זו סבלה מתנאי החיים במקום והחזיקה מעמד 3 שנים והוחלפה ב-[[1924]] על ידי קבוצה ירושלמית ששינתה את שם המקום ל"משק גשר". גם קבוצה זו עזבה (ב-[[1934]]) את המקום והקימה צפונית לנקודה את קיבוץ [[אשדות יעקב]]{{הערה|1=לפי מאיר שפירא באתר [[http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=702&messageid=59208124#59241677 תפוז]] השם "משק גשר" לא נגזר מגשרי נהריים אלא מהשם הערבי "ג'יסר-אל-מג'מע" הוא גשר הנחלים הנמצא על אדמות דלהמייה במפגש הירדן והירמוך שם הקבוצה תיכננה להתיישב}} .
 
ב-[[1939]] עלה לנקודה זו גרעין [[הנוער העובד]] וגרעין נוסף של עליית נוער מגרמניה. במהלך מלחמת העצמאות הצליחו חברי הקיבוץ (בסיוע תגבורת) לבלום מספר מתקפות של [[הלגיון הירדני]] ו[[חיל המשלוח העיראקי במלחמת העצמאות|חיל המשלוח העיראקי]]. מתקופת אלו אומנם כשלו אך לוו בהפגזות ארטילריות כבדות שהרסו את רוב המבנים שמעל פני הקרקע.