צידון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 37:
ב[[תקופת בית שני|ימי בית שני]] התקיימה בה קהילה [[יהדות|יהודית]] קטנה.
 
בימי הביניים נכבשה העיר על ידי [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבים]] וה[[התקופהממלכת הצלבנית בארץ ישראלירושלים|צלבנים]]. ב-[[4 בדצמבר]] [[1110]] צידון נכבשה על ידי המלך [[בלדווין הראשון, מלך ירושלים]] והמלך הנורבגי [[סיגורד הראשון]]. [[צלאח א-דין]] כבש אותה מידי הצלבנים בשנת 1187, אבל צלבנים גרמנים החזירו אותה לשליטה נוצרית במסע הצלב של שנת 1197. צידון נשארה מעוז צלבני חשוב עד שלבסוף נהרסה על ידי הערבים ב-1249. בשנת [[1260]] הגיעו ה[[מונגולים]] אל העיר ומפקדם קיטבוקה שלח כוח קטן לקבל פיצויים מהעיר, ז'וליין דה גרנייה שהיה אז נסיך צלבני ושלט על העיר ועל ה[[בופור]] השתלט על הכוח המונגולי, בתגובה הרס קיטבוקה את העיר. עם זאת ניתן לראות את החומה שהוקמה בעיר בימי הצלבנים וכן את [[מבצר הים בצידון|מבצר הים]], מצודה צלבנית היושבת על אחד האיים הסמוכים לעיר.
 
ב{{ה|עת החדשה}} נכללה צידון במדינת [[לבנון]]. בעקבות [[מלחמת העצמאות]] ברחו אליה פליטים [[פלסטינים]]. העיר נכללה באזורי הלוחמה ב[[מלחמת האזרחים בלבנון (1975 - 1990)|מלחמת האזרחים בלבנון]] וב[[מלחמת לבנון]].