פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,723 בתים ,  לפני 4 שנים
רייזן, וסיום עבודה
דפוס '''רוֹזֶנקרַנץ''' (בתחילה דפוס '''פין ורוזנקרנץ''' (לעתים '''דפוס פין'''), אחר-כך '''רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר''' (ב[[כתיב]] ה[[יידיש|יידי]], שנהג בזמנו: '''ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער'''; בתעתיק לטיני: Rosencranz) היה [[בית דפוס]] ו[[הוצאת ספרים]] [[עברית|עבריים]] שפעלו בעיר [[וילנה]] שבצפון-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) משנת [[1863]] ועד ראשית [[המאה ה-20]]. בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]], חיבורים של [[רב]]נים ידועים, וכן ספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]] ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 [[רומנים]] וספריםוספרוני אחריםמעשיות ב[[יידיש]]. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של [[דפוס ראם|דפוס ראָם]] – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל [[רש"י פין]]. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
{{בעבודה}}
דפוס '''רוֹזֶנקרַנץ''' (בתחילה דפוס '''פין ורוזנקרנץ''', אחר-כך '''רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר''' (ב[[כתיב]] ה[[יידיש|יידי]], שנהג בזמנו: '''ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער'''; בתעתיק לטיני: Rosencranz) היה [[בית דפוס]] ו[[הוצאת ספרים]] [[עברית|עבריים]] שפעלו בעיר [[וילנה]] שבצפון-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) משנת [[1863]] ועד ראשית [[המאה ה-20]]. בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]] ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה, וכן [[רומנים]] וספרים אחרים ב[[יידיש]]. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של [[דפוס ראם|דפוס ראָם]] – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכיל [[רש"י פין]]. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
 
האחים אברהם צבי (הירש) רוזנקרנץ (ראָזענקראַנץ) (1815–1901),{{הערה|{{ארכאינט ספר עמוד|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודות 182–183|100}}; Israel Cohen.‎, ''Vilna'', Philadelphia: Jewish Publication Society of America (''Jewish Communities Series''), 1943, p. 330; [[יעקב שאצקי]], '''קולטור געשיכטע פון דער השכלה אין ליטע: פון די עלטסטע ציַיטן ביז חיבת ציון''', בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פּוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאָס פּוילישע יִידנטום'), 1950, [http://archive.org/stream/nybc201042#page/n152/mode/2up עמ' 149], ב[[ארכיון האינטרנט]].}} מנחם מנדל (מענדיל) שריפטזצר (שריפטזעטצער) (1819{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182|{{ארכאינט ספר עמוד|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 182|100}}.}}–1905/{{כ}}1906{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}}) ושאול ציוֹנסוֹן (ציונסאָן) היו בניו של יוסף פֶדֶר (פעדער), סופר הקהל ב[[שטעטל|עיירה]] [[קלצק|קלֶצק]] שב[[פלך מינסק]] של [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]). כדי להתחמק משירות ב[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]] שינו שלושת הבנים את שם משפחתם, וכל אחד נרשם בעיירה אחרת תחת שם אחר (פרקטיקה לא בלתי שכיחה אז בקרב יהודים, שכן בן יחיד היה פטור ברוסיה מ[[גיוס חובה|שירות צבאי]]).
ואולם, השותפים לא נסוגו והוסיפו להדפיס את ספרי דפוס ראָם – ויכלו לו, כי עמד להם כוח החיסכון וההסתפקות; הם הסתפקו גם עתה למחייתם בשכר דומה לזה שקיבלו בדפוס ראָם, ואת יתר ה[[רווח]]ים שהביא דפוסם הותירו בקופת הדפוס.
 
בהוצאה ובית הדפוס יצאו אור שורת ספרי רומ"ל (רבנים ומלומדים), בהם חלק ניכר של "עברי–טייטש" (תרגומי המקרא ליידיש לילדי ה"[[תלמוד תורה|חדר]]") וספרות תורנית קלאסית – [[תלמוד|ש"ס]], [[משנה|משניות]], "[[עין יעקב]]", כתבי ה[[רמב"ם]], [[ארבעה טורים|טורים]] וכיוצא בזה;
בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]], חיבורים של [[רב]]נים ידועים, ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה, וכן [[רומנים]] וספרים אחרים ב[[יידיש]]. כמו כן, בבית הדפוס נדפס כתב העת "[[הכרמל (כתב עת)|כרמל]]" של רש"י פין החל בגיליון 14 של שנה ג' ([[י"ח בחשוון]] [[תרכ"ג]]).{{הערה|[[גדליה אלקושי]], 'העתונות העברית בווילנה במאה ה-19', '''[[העבר]]''' יג (תשכ"ו), 88.}}
ספרות השכלה ו[[מדעים]] (בין היתר כתבי רש"י פין, [[אד"ם הכהן|אד"ם]] ו[[מיכ"ל]], [[שלמה מנדלקרן|שלמה מַנדלקֶרן]], [[קלמן שולמן]], [[אברהם בער גוטלובר|א"ב גוֹטלוֹבֶּר]], ספר ה[[פיזיקה]] "המנוחה והתנועה" ל[[צבי הירש רבינוביץ]]) ו[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] [[תחיית השפה העברית|עברית]];
"[[מקרא מפורש]]" עם ביאור ליידיש מאת [[יוסף אליהו טריווש|י"א טריווש]], דוד נוטיק וניסן לוין. בסך הכול נדפסו בה כ-350 כותרים של ספרים אלה.
בנוסף, ראו אור בהוצאה כ-100 [[רומן|רומנים]] ספרוני מעשיות (מעשה-ביכלעך) ב[[יידיש]], שהוסיפו להידפס מדי שנה באלפי עותקים במשך עשרות שנים.{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183}}{{הערה|על פי [[זלמן רייזן]] ('''לקסיקון''', עמ' 183), הספר היידי הראשון שהופיע בהוצאה היה "קורות ישראל: דיא אלטע געשיכטע פינ’ם פאלק ישראל" (ההיסטוריה העתיקה של [[עם ישראל]]) מאת שמואל רֶסֶר (רעססער), מורה בבית הספר היהודי הממשלתי ב[[באכמוט]] (תר"ל).}}
בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]], חיבורים של [[רב]]נים ידועים, ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה, וכן [[רומנים]] וספרים אחרים ב[[יידיש]]. כמו כן, בבית הדפוס נדפס כתב העת "[[הכרמל (כתב עת)|כרמל]]" של רש"י פין החל בגיליון 14 של שנה ג' ([[י"ח בחשוון]] [[תרכ"ג]]).{{הערה|[[גדליה אלקושי]], 'העתונות העברית בווילנה במאה ה-19', '''[[העבר]]''' יג (תשכ"ו), 88.}}
 
עם מותו של רש"י פין ב-[[1891]] קנו האחים מידי בנו בנימין פין את החלק שירש בחברה.{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 183|{{ארכאינט ספר עמוד|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 183|101}}.}}{{הערה|שם=פרידברג, תולדות הדפוס}}
106,875

עריכות