ארגון העבודה הבין-לאומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
+ תבנית:ארגונים מתמחים של האו"ם
שורה 25:
ועידת העבודה הבינלאומית השנתית הראשונה התכנסה ב[[וושינגטון הבירה|וושינגטון]] ב-[[29 באוקטובר]] [[1919]]. בוועידה אומצו שש אמנות העבודה הראשונות. אמנות שעסקו בשעות העבודה בתעשייה, אבטלה, חופשת לידה, עבודת לילה לנשים, גיל מינימום לעובד ועבודת לילה לעובדים צעירים בתעשייה. למנהל הראשון של משרד העבודה הבינלאומי (הוא מזכירות הארגון) נבחר הצרפתי אלברט תומאס.
 
בשנת [[1920]] העתיק הארגון את מקום מושבו לעיר ז'נבה ב[[שווייץ]]. בשנת 1925 אימץ הארגון את האמנה ה-20, [[אמנת עבודת לילה (מאפיות), 1925]]. בשנת [[1926]] החליט הארגון לייסד גוף מפקח על יישום תקני העבודה בעולם, גוף הקיים עד היום. הגוף מורכב מועדה של מומחים עצמאיים הבוחנים פעולות של ממשלות שונות בעולם ומדווח מדי שנה לוועידה השנתית של הארגון.
 
בשנת [[1934]] הצטרפה [[ארצות הברית]], ביוזמת הנשיא [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] לארגון העבודה הבינלאומי. בשנת [[1940]], על רקע בידודה של [[שווייץ]] בלב אירופה הנתונה ב[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]], הועבר מטה הארגון באופן זמני ל[[מונטריאול]], [[קנדה]]. בוועידת הארגון ב[[פילדלפיה]], בשנת [[1944]], אימץ הארגון את [[הצהרת פילדלפיה]] המהווה חלק מחוקתו. בשנת [[1948]] קבע הארגון את אמנה מס' 87 המצהירה על זכות העובדים להתאגד ב[[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]].