שיטות חלבונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מחליף את הקובץ תמונה:Ccl7_code.GIF בקובץ תמונה:Ccl7_code.png
שורה 26:
** '''[[תספיג חלבון]]''' (Western blot): הפרדת חלבונים על יד ג'ל אלקטורפורזה, בדרך כלל על ידי SDS PAGE (לעתים נדירות על ידי 2D ג'ל), לאחר שהחלבונים הופרדו על פי גודל או [[מטען חשמלי]] מועברים החלבונים מן הג'ל לממברנת ניטרוצלולוזה על ידי הפעלת [[שדה חשמלי]]. הממברנה עוברת תספיג חיסוני. היתרון בשיטה היא שניתן לדעת את גודל החלבון הנבדק לכן פוחת חשש שהנוגדן נספח גם לחלבונים אחרים ועולה יעילות הבדיקה.
[[תמונה:ELISA.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תגובת ELISA בסיסית]]
* '''[[ELISA]]''' ראשי תיבות של Enzyme-Linked Immunosorbent Assay - בדיקת צבע אנזימטית קשורה לנוגדן: טכניקה לגילוי [[אנטיגן|אנטיגנים]] (לאו דווקא חלבונים) ב[[תמיסה]]. באופן בסיסי הבדיקה מבוססת על בסיס קשיח- בדרך כלל [[פלסטיק]], אליו נספחים אנטיגנים (בדרך כלל חלבונים). לאחר מכן נעשה שימוש לפחות בשתיבשני סוגים של נוגדנים: נוגדן ראשוני ספציפי לאנטיגן מסוים ונוגדן שניוני הנקשר לנוגדן הראשוני ומצומד ל[[אנזים]]. כאשר [[סובסטרט]] בא במגע עם האנזים, הוא משנה את צבעו וכך נותן אינדיקציה לנוכחות האנטיגן, הוספת חומצה חזקה כמו [[חומצה גופרתית]] מסיימת את הראקציה. כמות הצבע שנוצרה נמדדת על ידי [[ספקטרו-פוטומטר]] ב[[אורך גל]] מתאים, בצורה זאת ניתן לכמת את כמותו של אנטיגן ספציפי.
 
:שיטת ELISA נחשבת לשיטה המדויקת ביותר לגילוי חלבונים. לשיטה עשרות וריאציות שונות בהתאם לאופי החלבון הנבדק - ניתן לבדוק את נוכחותם של נוגדנים ב[[סרום]] כמו ב[[בדיקת HIV]], ניתן לשפר מאוד את רגישות הבדיקה על ידי ספיחת נוגדן ראשוני לבסיס המוצק.