תנא קמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: , הגהה
←‏פתיח: דוגמה
שורה 2:
 
בדרך כלל בתחילת משנה כתובה [[הלכה]] או מימרא ללא ציון שמו של התנא שאמר אותה, זו נקראת שיטת "תנא קמא". במידה ויש תנא נוסף אשר חולק על דברי התנא הראשון, מצוין שמו של התנא החולק, וכך לדוגמה נמצא בגמרא: "תנא קמא סבר... ורבי יוסי סבר..."{{הערה|בבא בתרא ד ע"ב.}}..
 
לדוגמה: {{ציטוט|נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגיר, פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה.
 
רבי יהודה מחיב בשכחה, שאין השכחה אלא בשעת העמור.|מקור=מסכת פאה, פרק ד' משנה ו'}}
 
החלק הראשון של המשנה הוא של "תנא-קמא" אנונימי, ורבי יהודה חולק עליו.
 
כמו כן בהרבה מן המשניות שסידר [[רבי יהודה הנשיא]] כתובים הלכות ומימרות ללא ציון שמו של התנא שאמר אותם וכן ללא אף תנא אחר שחולק, משניות אלו נקראות "סתם משנה" ובגמרא מפורטים כמה תנאים אשר ייתכן והם אלו שאמרו את דברי המשנה, בדרך כלל מדובר ב[[רבי מאיר]], תלמידו של [[רבי עקיבא]], עליו אמר [[רבי יוחנן]]: "סתם משנה רבי מאיר"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|פו|א}}.}}, והוסיף כי "סתם [[תוספתא]] [[רבי נחמיה]], סתם [[ספרא]] [[רבי יהודה]], סתם [[ספרי]] [[רבי שמעון]] וכולהו אליבא דרבי עקיבא". התנא [[רבי מנחם סתימתאה]] כונה כך מפני שמשניות שונות נסתמו לפי שיטתו‏‏{{הערה|1=‏"זו דברי רבי מנחם - הא סתמא... רבי מנחם אמרה דסתימאה הוא, הרב‏ה משמועותיו נשנו סתם במשנה ובברייתא". פירוש [[רש"י]] ל[[מסכת כתובות]] ק"א ע"ב.}}.