פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
←‏חגים ומועדים: {{תנ"ך|זכריה|ד}}
==חגים ומועדים==
* [[ראש חודש]] [[כסלו]]
ב{{תנ"ך|ירמיהו|לד}} מובא שבזמן [[יהויקים]] ערכו [[תענית|צום]] בחודש התשיעי וקראו את מגילת [[ברוך בן נריה]], ולאחריה יהויקים שרף את המגילה. יום זה נקבע ליום צום ב[[מגילת תענית]]. ישנן מספר גרסאות בנוסח מגילת תענית באיזה יום בחודש אירע המעשה. בחיבור 'הגה דר"ע' (רבי עובדיה הנביא) והגהות 'סוד ישרים' ({{תנ"ך|ירמיהו|לו}}) שהודפסו ב[[תנ"ך]] אמסטרדם תנ"ט, מהדורת "אגודת שמואל", מובא שיום זה היה ביום א' בכסלו, ומוסבר שיום זה היה כבר בזמנם יום [[תענית|צום]]{{הערה|ולא כמבואר בראשונים שהיה זה צום לקראת קריאת מגילת התוכחה של ברוך בן נריה.}}, כיוון שהוא ארבעים יום לאחר [[הושענא רבה]]{{הערה|במקור נאמר יום כיפור, אך החתם סופר כותב שזו טעות דפוס.}}, ומי שלא עשה תשובה עד אז, מחכים לו עד יום זה שיחזור בתשובה, כנגד ארבעים יום של [[קבלת התורה]]. ה[[חתם סופר]] בדרשותיו (חלק ב') מסביר שארבעים יום אלו הם כמו שמחכים ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום כיפור שהוא כנגד חודש השביעי (שאפשר ללדת בו) ואם לא עשה תשובה מחכים לחודש התשיעי. החתם סופר מציין, שלפי זה יש לעשות חג ב[[ד' בכסלו]] שהוא כנגד [[חג הסוכות]] החל ארבעה ימים לאחר יום כיפור. החתם סופר מפרש בזה גם פסוק בנביא ב{{תנ"ך|זכריה (פרק |ד')}}, בו הוא מוצא רמז לצום זה.
 
מנהג דומה למנהג זה, הוא [[חג הסיגד]].