התקה (פסיכולוגיה) – הבדלי גרסאות

מ
הגהה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1458245)
מ (הגהה)
'''התקה''' (ב[[אנגלית]]: '''Displacement''') היא מנגנון [[פסיכולוגיה|פסיכולוגי]] שבאמצעותו מועבר מטען רגשי בצורת [[דחף (פסיכולוגיה)|דחף]] או רגש מסוים, מהאובייקט האמיתי שלו לעבר גורם אחר. המנגנון הוא אחד התהליכים הבסיסיים של התפקוד [[נפש|הנפשי]], והוא נמצא בין [[תסמין|הסימפטומים]] [[נוירוזה|הנוירוטים]] ומופיע בצורה כללית בכל המבנים של [[תת מודע|הלא-מודע]].
 
מטרת המנגנון היא הפחתת [[דחק|לחץ]], וניתן להבחין בו אצל בני-אדם במהלך היום-יום (לדוגמה: אב אשר ננזף במקום עבודתו חוזר לביתו ונטפל לילדיו). פעולות ההתקה קיימות גם אצל [[בעלי-חיים]] ותוארו בפירוט על ידי [[אתולוגיה|אותולוגים]] (לדוגמה: [[דרוריים|ציפור דרור]] שניצב מול ראי נואש מכך שאינו מסוגל להגיע אל יריבו ומתחיל להכות במקורו בעץ).
 
[[זיגמונד פרויד]] השתמש במונח בתאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנאליטית]] שלו ובטכניקת הטיפול ב[[פירוש חלומות]]. ההתקה כמנגנון [[חלום|חלימה]] באה לידי ביטוי בחלימה על אלמנט נייטרלי במקום על אלמנט משמעותי ומאיים. כך, למשל, נער עשוי לחלום שהוא מנשק את אחותו התאומה של נער אליו הוא מתקשה להודות שהוא נמשך.