בעל מופת – הבדלי גרסאות

בימינו התפשטה תופעת "בעלי המופת" וחדרה גם לשכבות רחבות בציבור הליטאי{{הערה|אם כי יש גדולי תורה ליטאים בימינו המתנגדים לתופעה. בספר הביוגרפי "השקדן" על מנהיג הציבור הליטאי הרב [[יוסף שלום אלישיב]] מובא כי הוא עצמו מבטל את עניין המופתים שמעל דרך הטבע ורואה בהם עניין ל'בעלי דמיון'. ומסופר שם כי פעם הורה הרב אלישיב הוראה ציבורית מסוימת, ופורסם ברבים בשם 'בעל מופת' אחד שהוא מבטיח למי שינהג להיפך שיזכה לבנים. אדם אחד שהיה חשוך בנים בא אל הרב אלישיב ושאלו ברמז שמא כדאי לו הפעם לנהוג כפי שמורה אותו 'בעל מופת'. ענה לו הרב אלישיב בחיוך: "הברכה שלי שווה יותר!...", בנימה שאמרה שאין להתייחס להבטחות על מופתים. והנה למרבה הפלא אחרי שאותו אדם פעל כהוראת הרב אלישיב הוא נפקד בבן. כשסיפרו זאת לרב אלישיב, אמר: הוא נפקד כי נגזר מן השמיים שייפקד, ועתה נתאר לעצמנו, אילו היה שומע בקולו של אותו 'בעל מופת' בוודאי כבר הייתה מתפרסמת הוכחה כי מי ששמע בקולו נפקד בזכות הבטחתו...}}. אם בעבר הייתה התנגדות גורפת לתופעה בקרב ציבור זה, כיום מגלים חלקים רבים בציבור הליטאי אמפטיהאמפתיה לנושא, ולרבנים ליטאים מיוחסים מעשי מופת. אם בעבר ספרי ביוגרפיה על גדולי תורה ליטאים סיקרו בעיקר את גדלותם בתורה, כיום חלק נכבד מספר ביוגרפי כזה מוקדש לסיפורי מופתים על מושא הספר.

קבוצה נוספת שמיוחסים לה סיפורי מופתים היא זו של [[ל"ו צדיקים|הצדיקים הנסתרים]]. המשותף לקבוצה זו שהיא אינה מורכבת מצדיקים ורבנים ידועים אלא אנשים מפשוטי העםעם, רובם בעלי מלאכה פשוטים. האנשים הנכללים בקבוצה זו נחלקים לשניים: אלו שאינם נחשבים תלמידי חכמים וכוחם העל-טבעי מיוחס לצדיקותם, ואלו שהצליחו להסתיר את גדלותם בתורה. רוב "הצדיקים הנסתרים" קשורים במידה מסוימת לתחום הקבלה. [[החזון איש]], שלו עצמו מיוחסים סיפורי מופתים, נהג לשלוח אנשים אל [[משה יעקב רביקוב]], "הסנדלר", שנחשב "צדיק נסתר".