להיטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''להיטון''' היה [[שבועון]] [[ישראל|ישראלי]]י בתחום ה[[מוזיקה]] וה[[בידור]] הקל, שיצא לאור מ-[[1969]] ועד [[1991]].
 
'''להיטון''' היה [[שבועון]] [[ישראל|ישראלי]] בתחום ה[[מוזיקה]] וה[[בידור]] הקל, שיצא לאור מ-[[1969]] ועד [[1991]].
[[קובץ:Lahiton.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
"להיטון" החל את דרכו כדו-שבועון בספטמבר [[1969]], מייסודם ובעריכתם של [[אורי אלוני]] ודוד פז. כעבור שנה בדיוק, בספטמבר [[1970]], הפך לשבועון. "להיטון", שהיה נפוץ בעיקר בקרב הדור הצעיר, יצר [[ז'אנר]] עיתונאי מהסוג שלא היה מוכר ו/או נגיש בארץ: הוא הביא מידע נרחב על כוכבי מוזיקה ובידור של הימים ההם, דירוגים של מצעדי הפזמונים, רכילויות, ביקורת [[תקליט]]ים, חדשות וכתבות על כוכבי פופ בארץ ובחו"ל, מילים לשירים, תמונות ופוסטרים. הגיליונות הצבעוניים שימשו במה כמעט יחידה, ולבטח מרכזית, לפרסומם של כוכבי התקופה. הפוסטרים הגדולים שהפיץ, בכלל זה פוסטרים בגודל טבעי, קישטו את קירות חדרי הילדים והנוער ברחבי הארץ.
שורה 6 ⟵ 5:
כשבועון ייחודי בתחומו, יצר "להיטון" דירוג שנתי ללהיטי התקופה, ואף יזם את מופע "תקליט הזהב של להיטון". בנוסף, יזם "להיטון" את תחרות היופי לצעירות "נערת היופי", והקפיד להביא לתחרות כוכבים נערצים באותן שנים, דוגמת השרירן האוסטרי [[ארנולד שוורצנגר]], דייויד סול ופול-מייקל גלזר (כוכבי הסדרה "[[סטארסקי והאץ']]") ופיטר שטראוס (כוכב הסדרה "עשיר ועני"). בתחילת שנות ה-70 הביא "להיטון" לישראל, להופעות מיוחדות, את כוכבי סדרות הטלוויזיה "המלאך" ([[רוג'ר מור]]), "איירונסייד" ו"האחים" וכן את אליל-הזמר [[מייק בראנט]] (שנחשף לראשונה למעריצים בישראל מעל דפי השבועון).
 
בין כותביו נמנו: [[אהוד מנור]], [[מני פאר]] (עם טורו: ממני אליכם), הסופר [[יצחק בן-נר]], המשורר [[דוד אבידן]], עמוס אורן, יגאל גלאי, [[יואל ריפל]], אריה רייכמן, אביק גלבוע וג'ודי סולומון (הוליווד), [[שמואל שי]](עם טורו: ושי לחכימא ברמיזא), [[דודו דותן]], [[פנינה רוזנבלום]], [[יורם מארק-רייך]], דב זעירא, בני דודקביץ, שאול גרוסברג, הלל אברמוב וכתב הרכילות [[ג. עיטור]].{{הערה|1=ג. עיטור הוא עיטור גלבץ - מעיתונאי הרכילות הראשונים בישראל, שכתב בין היתר במשך שנים רבות גם ב "עולם הקולנע","[[העולם הזה]]" ו"[[חדשות (עיתון)|חדשות]]". מפורסמת במיוחד תמונתו המשותפת ב[[פסטיבל קאן]] בצרפת עם הכוכבת [[בריז'יט ברדו]].}}
 
בספטמבר [[1976]] התמזג להיטון עם השבועון "[[עולם הקולנוע]]", ונוספו לו תכנים מתחום הקולנוע והטלוויזיה, שהחל לצבור תאוצה ועניין באותם ימים. באמצע [[שנות ה-80]] התמעטו קוראי השבועון עד שחדל להופיע, בין היתר עקב חדירת העיתונים הגדולים לתחומים זהים, הרחבת מדורי הבידור והוצאתם לאור של שבועונים דומים ובהם, שבועון הצעירים [[ראש 1]] (שאותו הקים וערך דוד פז, לשעבר עורך "להיטון עולם הקולנוע" ועורך "עולם האשה") ושבועון הטלוויזיה "[[פנאי פלוס]]" (שאף אותו ערך דוד פז).
 
ב- [[1987]] החל לערוך דודו אורן את השבועון "להיטון". את הרכילות כתב שלומי בוצ'צ'ו - שם מדור הרכילות נקרא בINיינים. בוצ'צ'ו ערך את מדור הרכילות עד [[1991]] . עם פרוץ מלחמת המפרץ קיבל בוצ'צ'ו בעיתון מעריב מדורי רכילות במוספים "תל אביב" מוסף "יעקב" ובעיתון בימי חמישי ושישי בעריכת יאיר לפיד.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 22 ⟵ 21:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:עיתונות]]