ג'ק מרשל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: תבנית |
מ ←שר בממשלה: קישורים פנימיים |
||
שורה 50:
נימוסיו ואדיבותו של מרשל היו ידועים והוא כונה לעיתים "ג'ק הג'נטלמן" (Gentleman Jack). הוא סלד מהסגנון האגרסיבי של חלק מהפוליטיקאים והעדיף לנקוט בגישה רגועה יותר ופחות מתעמתת. תכונות אלו נתפשו לעתים על ידי מתנגדיו כחולשה. מרשל היה מאמין אדוק ב[[שכל ישר|שכל הישר]] וב[[פרגמטיזם]] וסלד ממה שהוא החשיב כ[[פופוליזם]] של הפוליטיקאים בני זמנו.
==שר בממשלה==
בבחירות הכלליות של [[1949]] שמר מרשל על מושבו בפרלמנט. [[המפלגה הלאומית של ניו זילנד|המפלגה הלאומית]] השיגה מספיק קולות כדי להרכיב ממשלה בראשותו של [[סידני הולנד]]. מרשל נכנס לקבינט וקיבל את האחריות על קידום הדיור הציבורי. הוא גם שימש כעוזרו האישי של הולנד.
לאחר הבחירות של [[1951]] מונה מרשל להיות שר הבריאות (למרות שעד [[1953]] הוא המשיך להיות אחראי על נושא הדיור הציבורי). בבחירות של [[1954]] בוטל מחוז הבחירה שלו והוא התמודד בהצלחה במחוז אחר, מחוז קארורי. לאחר הבחירות הוא חדל להיות שר הבריאות ותחת זאת הוא מונה להיות שר המשפטים והתובע הכללי. בתפקידיו אלה הוא תמך בהשארתו של [[עונש מוות|עונש המוות]] על [[רצח]]. ה[[הוצאה להורג]] האחרונה בניו זילנד בוצעה ב-[[1957]], בתקופת כהונתו של מרשל כשר המשפטים. מרשל גם דחף להקמתו של בית משפט נפרד לעירעורים.
עם התדרדרות מצבו הבריאותי של סידני הולנד, היה מרשל חלק מקבוצת הפוליטיקאים ששכנעו אותו לוותר על כסאו. [[קית' הוליאוק]] נבחר להיות ראש הממשלה ומרשל נבחר להיות סגן מנהיג המפלגה הלאומית.
==סגן ראש הממשלה==
זמן קצר לאחר חילופי הגברי במפלגה, היא נחלה תבוסה בבחירות של [[1957]] למפלגת הלייבור בהנהגת [[וולטר נאש]]. לפיכך, הפך מרשל להיות סגן מנהיג האופוזיציה. ממשלת נאש לא האריכה ימים. הצעדים הדרסטיים שהיא נקטה בהם לטיפול במשבר הכלכלי הוכחו כבלתי פופולריים. בבחירות של [[1960]] הפסידה הלייבור והמפלגה הלאומית חזרה לשלטון.
| |||