הבדלים בין גרסאות בדף "מים"

הוסרו 33,254 בתים ,  לפני 6 שנים
[[קובץ:The Earth seen from Apollo 17.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כשני שלישים מפני [[כדור הארץ]] מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. [[הקוטב הדרומי]] שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם.]]
[[קובץ:Splash 2 color.jpg|ממוזער|250px|נתזי מים]]
 
'''מים''' הם [[תרכובת]] [[כימיה|כימית]] המהווה בסיס לכל צורות ה[[חיים]] המוכרות, כולל ה[[אדם]]. [[מולקולה|מולקולת]] מים מורכבת משני [[אטום|אטומים]] של [[מימן]] ומאטום של [[חמצן]]. ה[[נוסחה כימית|נוסחה הכימית]] של המים היא H<sub>2</sub>O.
 
התכונות ה[[כימיה|כימיות]] של המים מאפשרות להם להיות ממס אוניברסלי למרבית ה[[תרכובת|תרכובות]] ב[[טבע]].
 
==תכונות כימיות ופיזיקליות==
===מצבי צבירה של שלומי המפקד של מוסי===
* בתנאים רגילים, נקודת ה[[הקפאה|קיפאון]] של המים היא אפס מעלות צלזיוס. המים ה[[מוצק]]ים מכונים '''"[[קרח]]"'''. בתנאי מעבדה מיוחדים, בהיעדר נקודות [[התגרענות]], עשויים המים להישאר במצב נוזלי עד טמפרטורות נמוכות בהרבה - ניתן לקרר אותם עד ל-38 [[מעלות צלזיוס]] מתחת לאפס בטרם הם הופכים לקרח. המים יכולים להישאר במצב נוזלי בצורת טיפות זעירות עד לטמפרטורה נמוכה עוד יותר (כ-41°C-).‏‏{{הערה|1=[http://www.lsbu.ac.uk/water/explan.html#cool האתר Water Structure and Science]}}
 
מים ב[[לחץ אטמוספירי]] של [[אטמוספירה (מידה)|אטמוספירה]] אחת (המוגדר כלחץ האוויר ב[[גובה פני הים]] על [[כדור הארץ]]),
* נמצאים ב[[מצב צבירה]] [[נוזל]]י בין אפס מעלות למאה מעלות צלזיוס.
* המים מתחילים לרתוח במאה מעלות צלזיוס ועוברים למצב צבירה [[גז]]י המכונה '''[[אדי מים]]'''.
טמפרטורת הרתיחה של המים יורדת ככל שיורד הלחץ האטמוספירי. בגובה רב מעל פני הים של כדור הארץ (בפסגות ה[[הימלאיה]], למשל) יכולה טמפרטורת הרתיחה לרדת עד 70 מעלות צלזיוס, ועל פני [[מאדים]], שם הלחץ האטמוספירי הוא רק אחוז אחד מזה ששורר על פני כדור הארץ, ירתחו המים בטמפרטורה של 7 מעלות צלזיוס בלבד.
 
===המבנה המולקולרי של המים===
מולקולת המים בנויה משני אטומי H, ואטום אחד של O. המרחק בין אטומי H לאטום O הוא 0.957854 Å ([[אנגסטרום]]). ואטומי H מוסחים מאטום O בזווית של 104.45 מעלות (כפי שאפשר לראות בתמונה) המרחק מאטום H לענן האלקטרונים הוא בערך 1.2 אנגסטרום. והמרחק מאטום O לענן האלקטרונים הוא בערך 1.4 אנגסטרום.
 
===קשרי מימן חלשים במים===
רוב השדה החשמלי שלילי, מיוצר על ידי אטום O, ולכן האלקטרונים נמשכים יותר לאטום O מאשר לאטומי H, ולכן רוב הזמן (לפי הסבירות) האלקטרונים נמצאים אצל אטום O, ומסביב לאטומי H האלקטרונים סובבים לעתים רחוקות יחסית. לכן הדבר יוצר שדה חשמלי שלילי (-) בגלל האלקטרונים מסביב לאטום O , ושדה חשמלי חיובי (+) בגלל חוסר אלקטרונים מסביב לאטומי H. השדה שיוצרים האלקטרונים סביב אטומי H הם שווים בממוצע ל-3.3 חלקי עשר מיליארד משדה חשמלי של אלקטרון נורמלי. לכן שדה חשמלי חיובי (+) סביב אטומי H הוא גדול מאוד, בממוצע 99.999999967% משדה חשמלי של פרוטון רגיל. אפשר לומר, אם כן, שאטום O הוא יון שלילי 2- (כמעט) ואטומי H הם בעצם יונים של 1+ (כמעט). לפיכך, כשמולקולת מים תתקרב עם הפינה של אטום O (שבו יש מטען שלילי) לפינה של מולקולה אחרת לאטום H (שבו יש מטען חיובי), יימשכו שתיהן אחת לשנייה.
 
[[קובץ:Diag phase eau_heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|דיאגרמת פאזות [[טמפרטורה]]-[[לחץ]] של מים]]
 
בגבישי קרח, כל מולקולת מים מושכת אליה 4 מולקולות שכנות (שני אטומי H של המולקולה נמשכים לשני אטומי O של המולקולות השכנות, ואטום O של המולקולה נמשך לשני אטומי H של שתי מולקולות שכנות).
 
המרחקים בין אטומי H לאטומי O במים בנוזל ובמוצק שונים מהמרחקים בגז. הסיבה לכך היא שבמוצק ובנוזל (בניגוד לגז) המולקולות נמשכות אחת לשנייה, ולכן "נמתחות", ובגז אין משיכה ולכן המרחקים מתקצרים מעט (המרחק בין אטום H לאטום O הוא 0.95718 אנגסטרום בגז, ו-0.95784 אנגסטרום במוצק ובנוזל).
 
===העברת פרוטון===
{{להשלים}}
 
===תכונות פיזקאליות===
למים מספר תכונות [[כימיה|כימיות]] ו[[פיזיקה|פיזיקליות]] הנובעות בעיקר מה[[קיטוב]] של [[מולקולה|מולקולת]] המים:
* [[האנומליה של המים]] - בטמפרטורות שבין ארבע לאפס [[מעלות צלזיוס]] מתפשטים המים בקירור, בשונה מרוב החומרים האחרים. כך קורה שהמים במצבם ה[[מוצק]] ([[קרח]]) צפופים פחות מהמים במצבם הנוזל. לתכונה זו חשיבות רבה בכדור הארץ: בגללה צף הקרח על המים במקום לשקוע בתוכם (ראו [[קרחון]]), והיא זו שמאפשרת ל[[אוקיינוס]]ים לקפוא רק בשכבתם העליונה ולאפשר המשך קיום חיים תת-מימיים במים העמוקים יותר.
* המים משמשים כ[[תמיסה|ממס]] אוניברסלי של חומרים קוטביים ויוניים.
* בעזרת תכונות [[חומצה|חומציות]]-[[בסיס (כימיה)|בסיסיות]] שלהם (<sup>+</sup>2H<sub>2</sub>O &rarr; OH<sup>-</sup>+ H<sub>3</sub>O) ובעזרת יונים המומסים בהם, מאפשרים המים [[מוליכות חשמלית|הולכת חשמל]]. [[מים מזוקקים]] אינם מוליכים חשמל בצורה טובה היות שקבוע [[שיווי משקל כימי|שיווי המשקל]] של התפרקות המים לחומצה ובסיס נמוך בהם (בערך 10<sup>-14</sup>).
* למים יש [[חום סגולי]] גבוה מאוד, המגיע (בנוזל, בתנאים סטנדרטיים) לכ-4,186 [[ג'אול]] ל[[קילוגרם]] למעלת צלזיוס. החום הסגולי של המים ב[[מצב צבירה]] [[מוצק]] (קרח, בטמפרטורה 0 מעלות צלזיוס) הוא כ-2,060 ג'אול לקילוגרם למעלת צלזיוס ובמצב [[גז]], החום הסגולי נמוך אף יותר.
 
== לשון ==
[[קובץ:Havasu Falls 2 md.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ריכוז גבוה של [[סיד]] מומס גורם למים ב[[מפל מים]] זה להיצבע ב[[טורקיז (צבע)|טורקיז]].]]
התחילית '''הידרו''' (מ[[יוונית]] '''ύδρο''') מציינת מים, [[נוזלים]] או [[מימן]]{{הערה|1=לפי מילון [http://www.m-w.com/dictionary/hydr Merriam-Webster].
}}
 
תחילית זו משמשת במילים ובמושגים רבים:
* ב[[כימיה]]:
** חומר המתגבש עם מולקולות מים נקרא '''הידרט''' (Hydrate). זו אינה תרכובת עם מים שכן המים נוטים להשתחרר מהחומר בזמן המסה או התכה. אין להתבלבל עם המושג '''קרבוהידרט''' (בתרגום חופשי: הידרט של [[פחמן]]) שתרגומו בעברית '''[[פחמימה]]''' המציין משפחה של תרכובות של פחמן, מימן וחמצן שבהן יחס אטומי המימן לחמצן הוא 1:2 בדומה ליחס בתרכובת המים, ומכאן נגזר שמם.
** פירוק של מולקולה גדולה לשתי מולקולות קטנות יותר באמצעות תגובה עם מים נקרא '''[[הידרוליזה]]''' (Hydrolysis).
** תהליך שבו מולקולות מים נספחות לחומר אחר המומס בהם נקראת '''הידרציה''' (Hydration), ובעברית: '''[[מיום מינרלי|מיוּם]]'''. התהליך ההפוך שבו מולקולות מים ניתקות מחומר המומס בהם נקרא '''דהידרציה''' (Dehydration), ובעברית: '''אל-מיום'''.
** השם הלועזי של מימן הוא '''הידרוגן''' (Hydrogen, ביוונית: "יוצר מים"). גם משמו של המימן נגזרים מונחים כימיים רבים: [[הידרוגנציה]], [[הידריד]] ועוד.
** '''[[הידרוקסיל]]''' - (Hydroxyl) הינה [[קבוצה פונקציונלית]] (ב[[כימיה אורגנית]]), וכן [[יון]] [[אטום|דו-אטומי]] (ב[[כימיה אי-אורגנית]]; כאן נקראת הקבוצה '''הידרוקסיד''', Hydroxide).
* ב[[פיזיקה]] וב[[הנדסה]]:
** '''[[הידרוסטטיקה]]''' - ענף בפיזיקה.
** '''[[הידרודינמיקה]]''' - תחום ב[[פיזיקה]] וב[[הנדסה]] המהווה מימוש של [[מכניקת הזורמים]] לנוזלים.
** '''[[תחנת כוח הידרואלקטרית|כוח הידרואלקטרי]]''' - [[חשמל]] המופק באמצעות [[אנרגיית מים]].
** '''[[בוכנה הידראולית]]''' - [[מכשיר]] המפעיל [[כוח (פיזיקה)|כוח]] רב בצורה קווית (לינארית). בנוי כ[[גליל (גאומטריה)|גליל]] ובתוכו [[בוכנה]] הנעה באמצעות [[לחץ]] של [[נוזל]].
* ב[[רפואה]]:
** '''אנהידרוזה''' (Anhydrosis) הוא חוסר יכולת לייצר [[זיעה]].
** '''[[הידרותרפיה]]''' - (טיפול באמצעות מים)- תחום ב[[פיזיותרפיה]].
** '''[[כלבת|הידרופוביה]]''' - מחלת כלבת (על שם סימפטום פחד ממים).
 
התחילית '''אקווה''' (מ[[לטינית]] '''Aqua''') גם היא משמשת לציון מים, אם כי היא נפוצה פחות, ומשמשת בעיקר בהקשרים שאינם מתחום הכימיה- דוגמת [[אקווריום]] או [[אמת מים|אקוודוקט]].
 
==חשיבות המים לחיים==
[[קובץ:Diatoms through the microscope.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מ[[אצה|אצות]] ה[[פלנקטון|פילופלנקטון]] שחיות במים ניזונים [[דג]]ים ו[[יונקים ימיים|יונקים]] ימיים רבים.]]
[[קובץ:Lion drinking.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אריה]] שותה מים]]
המים הם חומר חיוני לקיומן של כל צורות ה[[חיים]] הידועות. בעלי החיים וה[[צומח|צמחים]] זקוקים למים לצורך קיום מחזור החיים שלהם. עובדה זו מתקשרת באופן ישיר לכך שהמים נפוצים בכדור הארץ, שכן היותו של כדור הארץ מקורם של כל החיים הידועים, תואם את היותם של המים תנאי הכרחי לחיים אלו.
 
המים מהווים את רוב ה[[מסה]] של רוב היצורים החיים, וממלאים תפקידים רבים בגופם. התפקידים העיקריים הם שימוש כנוזל תוך-תאי (ציטופלזמה) וכמרכיבו העיקרי של ה[[דם]], אך המים נחוצים גם לתפקידים משניים רבים אחרים, כגון ניקוי הגוף, [[הזעה]] ו[[הלחתה]]. כל תא חי זקוק לכמות מסוימת של מים כדי להתקיים.
יצורים מסוימים מפיקים את הגזים הנחוצים לנשימתם ([[חמצן]] או [[פחמן דו-חמצני]]) מתוך המים. [[זימים|זימי]] הדגים הם האיבר הידוע ביותר המשמש להפקת גזי נשימה מומסים במים.
 
מלבד השימושים הפנים-גופניים עושים יצורים שונים שימוש במים למטרות חוץ-גופניות שונות. הדוגמה העיקרית לשימוש זה היא משמעות המים כסביבת חיים עבור החיים הימיים: [[דג]]ים, [[צמחי מים]] וכו'. דוגמאות אחרות הן השימוש במים כסביבה להטלת ביצים, כמקור [[מזון]] וכחיץ כנגד טורפים.
את המים משיגים היצורים החיים באופנים שונים. בעלי החיים סופגים מים בגופם בעיקר באמצעות [[שתייה]], בעוד הצמחים יונקים את רוב מימיהם בעזרת [[שורש (בוטניקה)|שורשיהם]].
 
המים דרושים ליצורים חיים בכמויות מסוימות, ובאיכות מסוימת. איכות זו נקבעת על-פי החומרים המומסים במים: אמנם החיים דורשים כמויות משתנות של חומרים מומסים (כדוגמת מינרלים), אך מרבית החומרים המומסים במים (או חומרים רצויים בכמויות לא רצויות) הופכים את המים לבלתי שמישים או אפילו רעילים.
שינוי באיכות המים שפוגע בשימוש מסוים שלהם (לדוגמה - שתייה), אינו פוגע בהכרח בשימושים אפשריים אחרים (לדוגמה - הטלת ביצים).
 
הדוגמה הבולטת ביותר למים שאינם שמישים ללא טיפול מיוחד, הם מי האוקיינוסים והימים המלוחים, אותם מסוגלים לשתות רק יצורי-מים מזנים מסוימים. סוגים אחרים של מים שאינם שמישים הם [[זיהום מים|מים שזוהמו]] על ידי ה[[תעשייה]].
 
==המים עבור האדם==
[[קובץ:In water with toys.jpg|ממוזער|250px|[[ילדות|ילדים]] [[משחק]]ים במים]]
[[קובץ:2006-02-13 Drop-impact.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כוס מים]]
 
המים משמשים את ה[[אדם]] למגוון רחב של פעולות, ביניהן:
 
* [[שתייה]] (ראו [[מי שתייה]])
* [[שטיפה]]
* [[בישול]]
* [[השקיה]]
* [[קירור]] ו[[חימום]]
* [[המסה]] (עבור פעולות כגון דילול)
* [[שיט]]
* הפקת [[אנרגיה הידרואלקטרית]]
* [[שחייה]]
* [[רחצה]]
* [[צלילה]]
* [[דיג]]
* [[כבאות|כיבוי אש]]
 
פעולות אלו מחולקות לצריכה ביתית (ברובה שתייה, [[היגיינה]] ובישול), שימוש [[חקלאות|חקלאי]] (ברובו השקיה ומי שתייה עבור חיות מבויתות), שימוש תעשייתי (ניקוז, קירור, המסה ועוד), שימוש עירוני (ברובו ניקוז), שימוש למטרות תחבורה (שיִט), שימוש למטרות מחקר ושימוש למטרות פנאי (שיִט, שחייה ועוד).
 
האדם קולט את המים על ידי שתייה ומזון ופולט אותם על ידי זיעה, הפרשה ונשיפה.
השימוש החשוב ביותר במים, למרות שלא הגדול ביותר מבחינה כמותית, הוא השתייה. האדם זקוק למים מתוקים (כלומר - ללא אחוזי המלח הגבוהים שבאוקיינוסים), ולכן היה תלוי במים שמקורם ב[[משקעים]], ולאחרונה אף ב[[התפלה]]. צריכת המים לנפש אינה זהה עבור כל בני האדם, ותלויה במאפיינים אנושיים רבים, בשיטות ייצור, ברמת חיים וכן הלאה.
 
בזכות השימושים הרבים למים, קיימת השפעה הדדית הדוקה בין המים לבין תחומי ה[[דמוגרפיה]] וה[[כלכלה]]. קיומם של מים מתוקים לשתייה ולהשקיה כמו סמיכות לאזורי דיג וגישה לנתיבי תחבורה ימיים, עשוי להשפיע על נטיות ה[[התיישבות]] האנושיות. לרוב מעדיפים בני אדם להתיישב בסמוך למקור מים מתוקים ובעל נגישות לשטחי מים מלוחים, אם כי התפתחויות טכנולוגיות שונות (לדוגמה: שיפורים חקלאיים, פיתוח טכנולוגיות תחבורה וכדומה) משנות נטיות אלו.
 
צורות ההתיישבות מחד וניצול המים מאידך משנים את מצב המים. מלבד השינויים הברורים מאליהם (לדוגמה: שתייה גורמת למעבר מים לתוך גוף האדם), קיימים שינויים רבים ומורכבים בזמינות המים. לדוגמה, הקמת [[סכר]] על פני נהר עשויה להביא להסטת מסלולו. השפעות הדדיות אלו של האדם והמים מביאות לכך שהמים מהווים מרכיב ניכר של ה[[פוליטיקה]] האנושית, גם אם באופן שאינו גלוי. נושאים כגון זיהום מים ושליטה על מקורות מים הם מכריעים ביותר במאבקי הכוח הפוליטיים השונים.
 
למרות שבעולם המערבי אספקת המים היא לרוב מובנת מאליה, לא כך המצב בארצות [[העולם השלישי]]. למיליארדים של בני אדם - רוב [[אוכלוסיית העולם]] - אין גישה למים נקיים. המחסור החמור במים אינו מאפשר לתושבי אזורים אלו לשתות מספיק ולשמור על היגיינה, דבר שמגביר את ה[[מחלה|תחלואה]]. אחרים משתמשים במקורות מים מזוהמים, דבר שאף הוא גורם לתחלואה; רוב מוחלט של המקרים של כמה מחלות הנפוצות בעולם השלישי, כגון [[מלריה]] ו[[דיזנטריה]], נגרם ממים מזוהמים. בדיונים על מצבן של מדינות העולם השלישי נדחק לעתים קרובות נושא המים לשוליים אך בעיות רבות הפוקדות המדינות העניות יוכלו להיפתר רק לאחר התייחסות רצינית למשבר המים.
 
ד"וח של ארגון השימור הבינלאומי (WWF) מתריע מפני מחסור עתידי במי שתייה גם במדינות העולם המערבי עקב התייבשות הקרחונים בצפון אירופה ושימושים בזבזניים שונים כגון ייצור מוזל של בגדים, פירות, ירקות ותכשיטים. בלונדון בלבד, דליפות מתשתיות מים ישנות מבזבזות כמות של כ-300 [[בריכת שחייה|בריכות שחייה]] אולימפיות ביום.{{הערה|{{nrg|NRG מעריב|כבר אין מים בששון|468/083|21 באוגוסט 2006||1|1}}.}}
 
ב-22 במרץ חל [[יום המים הבינלאומי]].
 
=== מים בישראל ===
{{ערך מורחב|מים בישראל}}
בישראל נעדרת הנהרות, על גבול המדבר קיימת מצוקת מים מאז ומעולם. התפילה לגשם מובנית במסורת היהודית, והלכות רבות דנות בתעניות תחנונים לגשם‏‏.{{הערה|1=‏מסכת תענית http://www.mechon-mamre.org/b/l/l2801.htm‏}} [[הרשות הממשלתית למים ולביוב]] אחראית על ניהול משק המים בישראל ומופקדת על כל הגופים המפיקים מים במדינה. חברת "[[מקורות]]", חברת המים הלאומית של ישראל, גורם הפקת המים הגדול ביותר בישראל, המפיקה כ-70% מהמים בישראל, וגם אחראית על הולכתם ברמה הארצית, בעיקר באמצעות המוביל הארצי..{{הערה|1=‏אתר חברת מקורות http://www.mekorot.co.il/Heb/Pages/default.aspx‏}} תפקידי "מקורות" לפי החוק: "להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו". כבתחומים רבים, נקטה הממשלה מדיניות הפרטה במשק המים‏‏.{{הערה|1=‏על הפרטת משק המים בישראל: www.kibbutz.org.il/hazan/hafrata/Ariel-7.3.08.doc, http://www.yesod.net/yesod/archives/2005/04/post_121.html , ‏}}
ב"תזכיר ההתאגדות של חברה מוגבלת במניות", אשר הכריז על הקמתה של חברת מקורות, שהתפרסם ב-31.1.1937, הוגדר תפקידה של חברת המים שעתידה הייתה לקום: "להוציא לפועל ולעשות את כל הדברים הנחוצים, או המתאימים, להשגת מים, אגירתם, מכירתם, מסירתם, הפצתם או המצאתם".{{הערה|1="תזכיר ההתאגדות של חברה מוגבלת במניות", חברת מקורות, חברת מים בע"מ, 31.1.1937, מצוטט באתר מקורות, היסטוריה[http://אתר%20חברת%20מקורות,%20היסטוריה http://www.mekorot.co.il/Heb/InfoCenter/history/Pages/default.aspx]}}
על התזכיר היו חתומים תשעת מנהלי החברה הראשונים מ[[הסוכנות היהודית]], [[קק"ל]], חברת "[[ניר שיתופי|ניר]]" ההסתדרותית, ו[[המרכז החקלאי]].
בעקבות מצוקת משק המים בישראל הוטל בשנת [[2009]] היטל על צריכת מים - [[היטל בצורת]].
 
===אמצעים לשימוש במים===
[[קובץ:Drinking water.jpg|שמאל|ממוזער|160px|[[מי שתייה]] זורמים מתוך [[ברז]]]]
[[קובץ:Irrigation dripper.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ניתן להשקות בעזרת המים [[צמחייה]]. בתמונה [[טפטפת]]]]
כחלק מהשפעות האדם על המים נוצר צורך של החברה האנושית להניע מים על מנת לשרת את מטרותיהם:
* ל[[שאיבה]] של מים משתמשים בני האדם בכלים שונים על מנת להעלות מים לפני השטח כדי לעשות בהם שימוש;
* להובלת מים משתמשים בכלים שונים כגון [[צינור]], [[תעלה]], [[אמת מים]], [[מכלית (משאית)|מכלית]] ודלי על מנת לגרום למים לזרום או לעבור מנקודה לנקודה;
* לאגירת מים משתמשים באמצעים שונים על מנת לשמור על המים במקום מסוים, ולעשות בהם שימוש מאוחר; למשל: [[בריכה]] (מלאכותית), [[אגם|איגום]] מים (באגמים טבעיים ומלאכותיים), [[בור מים]], החדרה לתת-הקרקע ([[אקוויפר]]ים) דרך [[באר מים|בארות]], שימוש ב[[סכר]]ים להחדרת מים לתת-הקרקע ולאיגום, [[מגדל מים]] ומכל מים;
* לפיזור המים ל[[השקיה]] ולחלוקתם בין הצמחים, משתמשים בני האדם באמצעים כגון [[צינור השקיה]], [[ממטרה]], תלמים, [[הצפה]], [[טפטפת]];
* ב[[ניקוז]] מים על מנת לסלקם ממקומות בהם הם מיותרים ואף גורמים נזקים.
 
מלבד אלו יש לעתים צורך בשינוי מצב המים בצורות שונות:
* [[חימום]] בכלים כגון [[תנור]] ו[[קומקום]] משרת מטרות כדוגמת בישול או [[חליטה]] של צמחים;
* קירור על ידי כלים כגון [[מקרר]] משרת מטרות כגון שימוש במי שתייה קרים באזורים חמים;
* [[אידוי]] ו[[רתיחה|הרתחה]] משרתים מטרות כדוגמת קירור מים או יצירת [[קיטור]];
* הקפאת מים עשויה לשרת מטרות כגון שמירתם והובלתם או אגירה של חומר ברמת חום נמוכה;
* [[המסה]] של חומרים שונים במים עשויה ליצור תערובות שימושיות כגון [[סבון]].
 
כמו כן, עשוי להיות שימוש במים שאינו עוסק בשינוי ישיר שלהם. לדוגמה, ציפה עשויה להועיל לאדם בתחומים רבים, ובעיקר בתחום התחבורה (ברכבים צפים המכונים [[כלי שיט]] ואף באופן ישיר, ללא כלי שיט, כגון שינוע של בולי עץ ב[[נהר]]ות). כמו כן, שיטת צלילה והשקעת עצמים במים (לאו דווקא של בני אדם), חיוניות למטרות שונות כגון מדידת נפח, [[דיג]] וכדומה.
 
==מתקני מים==
[[קובץ:Pont du gard.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[פון דו גאר]], [[אמת מים]] ב[[צרפת]]]]
האפשרויות להשיג מים, לאגור אותם ולהוביל אותם ממקום למקום הן שקבעו את מיקומם של יישובים, את אופיים, את אורח החיים בהם ואת התפתחותם ה[[כלכלה|כלכלית]] וה[[תרבות]]ית. עד התקופה ה[[רומא העתיקה|רומית]], לפני כאלפיים שנה, היו מרבית היישובים סמוכים למקורות מים כמו מעיינות ונחלים. אספקת המים של יישובים אחרים הייתה תלויה בבורות ובבריכות אגירה של מי גשמים. הצורך במים הביא לפיתוח של מתקנים שונים להשגתם: מתקנים להעברת מים, מתקני אגירה ומתקנים לניצול מי תהום.
 
===מתקנים להעברת מים===
אחד המתקנים הקדומים ביותר להעברת מים ממקום למקום הוא ה[[תעלה]]. התעלה נחצבה בקרקע ודופנותיה חוזקו בעזרת [[אבן בניין|אבנים]]. תעלות גדולות הגיעו לאורך כמה קילומטרים, לרוחב של כשני מטרים ולעומק של קרוב לשלושה מטרים. המים שנאספו לתעלות היו מי שיטפונות או מים ממקורות קבועים כמו מעיינות ונחלים. זרימת המים בתעלות הייתה בכוח הכבידה.
 
לעתים קרובות היו מקורות המים של תושבי ה[[עיר|ערים]] המבוצרות מחוץ לחומות. כדי להבטיח אספקת מים לעיר גם בעת [[מלחמה]] ו[[מצור]] נחצבו נקרות – דרכי מעבר תת-קרקעיות אל מקורות המים. אחת הנקרות המפורסמות בישראל היא [[נקבת השילוח]], שסיפקה מים לתושבי [[ירושלים]] הקדומה.
 
עם הגידול באוכלוסיית האדם והתרחבות ה[[התיישבות]] עלה הצורך להעביר מים אל יישובים ואל אדמות [[חקלאות|חקלאיות]] המרוחקים ממקורות המים. לצורך זה הוקמו [[אמת מים|אמות מים]] (אקוודוקטים).
 
מקור השם מתקופת ה[[משנה]], אז היה מקובל לחפור תעלות מים ברוחב ובעומק [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] (יחידת מידה קדומה בת 48 ס"מ, 60 ס"מ לפי דעה אחת), ומכאן שמם<ref>תלמוד בבלי בכמה מקומות, רבי עובדיה מברטנורא במסכת מועד קטן פרק א' משנה ב', וספר "מעפר דל" מאת שי עילם</ref>. אמות המים היו מורכבות מסדרה של תעלות בנויות, פתוחות או סגורות, המונחות על הקרקע או על גבי [[גשר]]ים. מקור המים היה בגובה רב יותר מהיעד שלהם, כדי שיזרמו ב[[כוח הכבידה]]. לעתים חצתה האמה רכסי הרים בתוך מנהרות חצובות.
 
===מתקנים לאגירת מים===
[[קובץ:Medecine Lake.jpg|שמאל|ממוזער|270px|אגם מדיסין הקנדי, אגם מים מתוקים ב[[אלברטה]], [[קנדה]], המהווה מאגר מים טבעי]]
חלק ממתקני ה[[אגירה]] בתקופות קדומות היו טבעיים, כמו [[גבים]] (בריכות הנוצרות בתוך שקעים בקרקע), [[אגם|אגמים]] ושטחי הצפה עונתיים. מתקני אגירה אחרים היו בנויים, כמו [[סכר]]ים [[בריכה|בריכות]] ו[[בור מים|בורות]].
 
הסכר הוא קיר בנוי באפיק נחל, שעוצר את הזרימה של המים. עצירת הזרימה יוצרת מאגר במעלה הנחל. את המים שנאגרו הובילו בדרך כלל בתעלות למקומות שונים על פי הצורך. סכרים שימשו הן לאגירת מי שתייה והן לאגירת מים להשקיה. שיטת ההשקיה הנפוצה בתקופות קדומות הייתה שיטת ההצפה: מהמאגר הובלו המים אל השדה שחולק לחלקות. לאחר שהציפו חלקה אחת עברו עודפי המים לחלקה נוספת, נמוכה יותר, וכך הלאה.
 
הבריכות נבנו בדרך כלל סמוך ל[[מעיין]] או בתוואי של זרימת מי שטפונות. החיסרון העיקרי של אגירה בסכרים או בבריכות פתוחות היה [[התאדות]] חלק ניכר מכמות המים במאגר. היו גם בריכות תת-קרקעיות דמויות [[מנהרה|מנהרות]], שהמים בהן נשמרו תקופות ארוכות יותר. אפשר למצוא בריכות כאלה לאורך מדרונות של [[ואדי]]ות ב[[הנגב|נגב]].
 
בורות מים היו המאגרים התת-קרקעיים הנפוצים ביותר בארץ. חלק מהם משמשים לאגירת מים גם כיום. הבורות נחפרו בקרקע או נחצבו בסלע בעומקים שונים. צורתם הייתה כשל [[פעמון]] – רחבים בקרקעית והולכים וצרים כלפי מעלה בכיוון הפתח. המבנה הזה צמצם את התאדות המים והקל על כיסוי הבור, שנועד למנוע את זיהום המים. מי הגשמים נאספו אל הבור באמצעות תעלות פתוחות מן הרחובות וגם מגגות ה[[בית מגורים|בתים]]. אגירת המים בבורות אפשרה הקמת יישובי קבע גם באזורים שאין בהם מעיינות או מקורות מים אחרים הזמינים כל השנה.
 
===מתקנים לניצול מי התהום===
החיפוש אחר דרכים לניצול מי תהום נבע מכך שבחלק מהאזורים לא היו מקורות מים עיליים (מעיינות, אגמים, [[נחל]]ים) שהיו זמינים בכל ימות השנה. [[מי תהום]] מצויים גם באזורים [[מדבר]]יים. המתקנים השונים נועדו להעלותם על פני השטח.
 
גבים מלאכותיים, המכונים בערבית "תמאיל", נחפרו בעומק לא רב באפיקי נחלים או בקרבת ה[[ים]], במקומות שבהם מי התהום קרובים לפני הקרקע. מי התהום נקווים אל הגב, אך הם אוזלים במהירות בעקבות השימוש בהם. לאחר זמן מה מתמלא הגב מחדש. את הגבים יש לחדש מדי פעם, מכיוון שהם נסתמים על ידי הסחף המובא עם המים.
 
בארות הן המתקנים הנפוצים ביותר לניצול מי התהום. אלו הן חפירות אנכיות שהעמיקו עד למפלס מי התהום. [[קוטר]] הבארות היה גדול, כדי להקל על מלאכת החפירה ועל ניקוי המים. קירות הבאר היו מחוזקים בדרך כלל באבנים. כמות המים שהופקה מהבאר הייתה תלויה בהצלחת החופרים להגיע לעורק מרכזי של מי תהום.
 
כדי לנצל את מי התהום שבבארות היה צורך לשאוב אותם. חלק ממתקני השאיבה הופעלו בעזרת [[אנרגיה|אנרגיית]] [[שריר]]י האדם או שריריהם של [[בעל חיים|בעלי חיים]]. אחד ממתקני השאיבה הפשוטים והקדומים ביותר היה החבל והדלי. מתקני שאיבה משוכללים ויעילים יותר התבססו על [[גלגלת]], בורג (כגון [[בורג ארכימדס]]) או [[מנוף (כלי)|מנוף]].
 
==זיהום המים==
משתמש אלמוני