טבלת גיבוב – הבדלי גרסאות

כדוגמה לטבלת גיבוב פשוטה נוכל לקחת מפעל קטן שבו רוצים לשמור רשומות המכילות את פרטי העובדים והגישה לרשומות תהיה לפי מספר עובד בן 3 ספרות. כדי לבנות טבלת גיבוב מתאימה, נוכל להשתמש במערך בעל אלף תאים ונבחר פונקציית גיבוב פשוטה שעבור כל מספר עובד, מחזירה את המספר עצמו (<math>\[[פונקציית f(x)=x</math>הזהות]]) ולמעשה מצביעה על כך שאת המידע על העובד שמספרו X נוכל להשיג בתא מספר X. בדוגמה הזאת ביצענו '''מיעון ישיר''' - השתמשנו ב[[פונקציה חד-חד-ערכית]], כלומר, לא קיים יותר ממספר עובד אחד שיופנה לתא מסוים.

פעמים רבות לא ניתן להשתמש להשתמש בפונקציה כזאתחד-חד-ערכית, למשל, אם היינו רוצים לגשת לרשומות העובדיםעובדים בעזרת מספר תעודת הזהות שלהם ושימוש באותה[[פונקציית פונקציההזהות|בפונקציית הזהות]], אז היינו צריכים להקצות מערך של מיליארד(!) תאים כדי שיתאים לטווח של הפונקציה. הבעיה נוצרת כאשר מספר המפתחות האפשריים, גדול בהרבה מאשר מספר הרשומות שיהיו בטבלת הגיבוב . כדי להתמודד עם הבעיה משתמשים גם בפונקציות שאינן חד-חד-ערכיות, מה שיאפשר שימוש במערך קטן יותר אך יגרור בעיה נוספת של '''התנגשויות''', כלומר, הפונקציה מחזירה עבור הרשומה, מספר תא שמתאים גם לרשומה אחרת.